ביקורת ספרותית על אהבת נפש מאת יהושע בר-יוסף
ספר טוב

---

כל הדמויות בספריו של יהושע בר יוסף חיות בעולם הדתי. במאה שערים חי אשר סופר סת"מ, בניגוד לחבריו
סופרי הסת"מ האחרים הוא חי ברווחה כלכלית, מספיקות
לו שעות עבודה בודדות ביום שבהן הוא מרוויח די צרכו
ובשאר שעות היום עתותיו בידו לעסוק בעניני הנפש
עולמו הפנימי שונה לחלוטין מעולמו החיצוני.
בביתו יש חדר סגור שחוץ מאשתו אין איש נכנס
לשם כי בארונו נמצאים ספרים אסורים.
הוא חייב לחיות לפי הקודים שמכתיבים החיים במאה
שערים, את אמונתו איבד מזמן, אך אינו יכול להתנתק
מחיים אלו ולהתחיל הכל מחדש כי יצטרך להתחיל הכל
מאפס ואינו חפץ בכך.
רק אשתו יודעת את השקר בחייו ומחפה עליו כי
הברירה האחרת להיות גרושה שמעמדה נמוך בעולם זה.
בכלולותיו לא התרגש וחיי האישות היתה לו חובה
פחות נעימה מהנאות אחרות בחייו כמשחק השח מט
שהיה משחק עם שני פרופסורים כל שבוע וקריאה
בעתונים ובספרים האסורים בסגור חדרו.
היה מוצא עצמו מסתכל על נערים צעירים הולך
אחריהם אך אינו עושה מאום כי טאבו הדבר.
שחמו פייביש מבקש ממנו ללמד את בנו הניך לכתוב
כתיבת סופרים על מנת שתהיה לנער פרנסה, הוא נרגש
כי כבר מזמן הנער הזה ויופיו מהלכים עליו קסם, מחכה בקוצר רוח שיבוא הנער רק להזין בו את עיניו
וכל תנועה וכל צליל שמשמיע גורמת לו שמחה.

בחושיו הנער חש ביחסו המיוחד כלפיו ובמשך הזמן מזלזל
בו ובז לו.
כל הספר עוסק בקונפליקט ובניגוד שבין מה שקורה
אצלנו בנפש פנימה לבין הצורך לשמור על מראית עין
שגוזלת ממנו כוחות מרובים ואחת לכמה זמן נכנס
לדכאון ושוכב בלא מעש במשך כמה ימים עד אשר
צובר כוחות וקם עד הנפילה הבאה.
הסיפור אינו רגשני וחיבוטי הנפש מתוארים בשפה
ריאלית.
עולמם של אנשי מאה שערים המוצג בספר. רב
בו הנסתר על הגלוי, כל משפחה מסתירה סוד,
מסתירה תחלואיה, איסורים כה רבים, וכל
כך הרבה כללים כפי שאשר הגיבור אומר
שבין אנשי ירושלים הדתיים רבים תחלואי
הנפש שיושבים בביתם אשר היה טוב אם
היו מאושפזים. כשיש סודות רבים מידי
להכיל הנפש מקיאה והמפלט הוא המחלה.
הסיפור אינו עלילתי אך זורם ולא משעמם לרגע.

» ביקורות נוספות של panyola
» ביקורות נוספות על אהבת נפש