יהושע בר-יוסף

יהושע בר-יוסף

סופר

יהושע בר-יוסף (29 במאי 1912 - 7 באוקטובר 1992) היה סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1984).
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (159):
מתכוונת לקרוא, יהדות ,דת ,היתלבטויות, מתוכננים, זלי תקרא בהמשך, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי ואהבתי , מאה שנים של בדידות, הייתי רוצה לקרוא, כללית, מעונינת לקרוא וטרם..., יומן מסע-הספרים שלי., רשימה, רוצה, קראתי , הנבחרת:על כל עשרה-1, רשימה, ספרים שאהבתי, צריכה לקרוא, עוד ...
1.
יהושע בר-יוסף, יליד הארץ, דור חמישי. סיפוריו הראשונים מהווי הישוב הישן בירושלים זכו לחוג קוראים רחב.הטרילוגיה "עיר קסומה" ראתה אור במהדורות אחדות והוכתרה בפרס אוסישקין. ב"עיר קסומה` מעלה יהושע בר-יוסף קורותיה של משפחה - מראשית המאה התשע עשרה ועד מלחמת העולם הראשונה. רומן מרתק בשלל דמויותיו המעלה לנגד עיניו של הקורא את הישוב הישן בצפת, שהוציא מקרבו במאות הקודמות חולמים וחכמים בתורת הסוד....

2.
אברך ירא - שמים עומד על פתחה של אפיקורסות. בשורה של חוויות רגשיות והגותיות והתנסויות מיניות הוא נסחף אל החילוניות ונתפס להיגיון האפיקורסי, למרבה תדהמתה של הקהילה החרדית. ניסיונו להילחם בתהליך - מתוך פחד שחיים בלא אמונה הם גיהנום עלי אדמות - נכשל. תוך כדי התחבטות בבעיות האמונה חיים האברך ושאר גיבורי הרומאן חיים סוערים מאוד, יצריים וארוטיים, וכך נחשף ממד לא מוכר בחייהם של אנשי היישוב הישן במאה - שערים. המחבר, שבשנות העשרים לחייו התנסה הוא - עצמו בחוויה מעין זו, מעלה בנאמנות את ההיבטים הרגשיים והאידיאיים הכרוכים בעקירה מעולם האמונה המוגן לעולם החילוני, הפרוץ ללבטים נפשיים קשים....

3.
במרכזה של נובלה נטוראליססית ארוטית זו, עומדת התבוננותו של אדם בעולמו הפנימי - היצרי השונה, האחר, בד בבד עם ניסיונו ליצור מראית עין של השתלבות בעולמה של שכונת מאה שערים, שהמספר הוא אחד מתושביה. יהושע בר - יוסף, מחבר "עיר קסומה", שיצירות לא מעטות שלו עוררו טלטלה בציבור הקוראים, עיצב כאן סביבת התרחשות יוצאת דופן בפרוזה הישראלית. הספר ראה אור לראשונה בסוף שנות השבעים, והתקבל מייד כיצירת מופת קטנה בסוגה. מאז חזר ונדפס שוב ושוב. מהדורה מחודשת זו רואה אור לקראת שבוע הספר תשס"ב....

4.
בחוצות העיר הגדולה מרקד השטן המפתה, ונערה דתית מבנות העיר נאבקת בו - ובעצם, בה בעצמה. הנערה היא בת למשפחה חרדית בתל-אביב, השבויה משחר ילדותה בקסמי העיר החילונית ונקרעת בין אמונתה ואהבת משפחתה לבין פיתויי העיר, גבריה ומקסמיה. התוודעותה לגיטרה מכריעה את הכף, ותהליך התבגרותה מגיע אל סופו: היא זוכה בעצמאות אישית. ...

5.
6.
ירושלים של שנות השלושים והארבעים. מוטל, בנם בן-המצווה של ברוך וקריינדל, נתפס בקלקלתו כשהוא מבעיר גפרורים ומעשן בשבת-קודש. פרשת הגפרורים השרופים, שטלטלה וזעזעה את בני-משפחתו, הינה רק האירוע הראשון המסמל את תחילת דרכו הארוכה והנפתלת של מוטל מן העולם הדתי המסוגר, על מושגיו, על ערכיו וכבליו, אל עולם החולין המושך, המביך והסתום - שהולך ונפתח בפניו. יהושע בר-יוסף רוקם סיפור עלילה חדש סביב נושא שעובר כחוט השני ביצירותיו המוכרות, על רקע אווירתה המיוחדת של ירושלים, סימטאותיה, אנשי ואירועי התקופה - הצנע, המחתרות, מלחמת השחרור, הדים ראשונים מן השואה - הולך ונפרש סיפורו של מוטל. מאמצי השתלבותו בחברה החדשה. פגישתו עם בן-ציון חפץ, בן דמותו המבוגר שעשה דרך דומה ששים שנה קודם לכן, נישואיו לחמדה וסבך אהבתו לאחותה הצעירה - אסתי, הם ציוני-דרך במעבר מורכב וקשה - חציית הקווים שבין שני העולמות, שכל-כך סמוכים זה לזה וכה מסוכסכים זה בזה....

7.
מערכת יחסים מורכבת מתפתחת בין שתי משפחות, יהודייה וערבייה, זו לצד זו, זו לעומת זו. עלילה נפתלת נרקמת על שפת אגם החולה, על רקע נופי הגליל וצפת-בריתו הקסומה-בראשית שנות ההתיישבות היהודית באיזור הביצה, מוכת הקדחת. כשהתיישב ולוול בנחלתו החדשה, שפר עליו מזלו:אולם גם כאשר תעתע בו גורלו, ילדיו מתו בקדחת שחור-השתן ואשתו מלכה שקעה בדיכאון עמוק, אל איבד את תקוותו. אך ברגע שנמהר אחד התהפכה הקערה על פיה. לאחר שנים של של אהבת ילדות, קרבה אל של נעורים נסערים ופירוד כפוי, נפגשו שוב יגאל, בנו של ולוול, ועיישה, בתו של עבד. מרגע זה, תהום נפערת בין המשפחות:עבד לא ימצא מנוח עד שיפרוק זעמו ואת יסורי הבושה שהביאה עליו בתו שחיללה את כבוד המשפחה ולוול לא יזכה להגשים את החלום הגדול להקים לו ולביתו זרע של קיימא....

8.
סיפורו של בן-ירושלים שבעט באמונת אבותיו החרדים ונעשה חוקר-מרצה באוניברסיטה. על רקע יחסיו עם שלוש נשים בחייו הוא מנסה להשיב על השאלה העתיקה "מניין באת ולאן אתה הולך?" תשובה חושפנית של אדם בן-דורנו הכואב את אובדן אמונתו התמימה וניצב ללא אשליות בפני "מקום רימה ותולעה" הצפוי לכל חי עלי אדמות. ...

9.
כאשר פקח ד"ר יצחק לוי את עיניו לא ידע היכן הוא נמצא. לא היה לו שמץ של דבר להיאחז בו. להיזכר מי הוא, מה היה לו וכיצד הגיע לכאן. כל שחש היה, שהנה הוא מתעורר והולך. פתאום נתגלה לו, שגופו קל ופריך ושידיו ורגליו נשמעות לרצונו רב בקושי רב. הוא חש במעין ריקנות קלה ונעימה במוח. ואולי זה רק חלום, חלום משונה מאוד. "בוקר טוב, ד"ר יצחק לוי", שמע לפתע קול נעים של אישה. "אוטופיה בכחול-לבן", מעים סיפור חוני-המעגל במהדורה מודרנית. אדם נרדם, או בעצם הורדם, לארבעים שנה ומתעורר בזמן אחר, מקום אחר, שעליו ללמוד אותם, להסתגל אליהם מבראשית. ד"ר יצחק לוי מתעורר לאוטופיה שהיא שום מקום וכל מקום. קיימת ולא קיימת כאחת. תוכנית דמיונית לתיקון חיי החברה והמדינה, שאינה יכולה להתקיים במציאות והיא כולה ממש. "אוטופיה בכחול-לבן" שונה מכל ספריו הקודמים של יהושע בר-יוסף, הסיפור מושתת על רעיון חברתי-אנושי, אדם שואף להיטיב את מצבו - זו תכונה אנושית מקדמת-רנא, גורס יהושע בר-יוסף. בשר-ודם זקוק לחלום על עולם שכולו טוב, בין אם מדובר בגן-עדן שלאחר המוות ובין אם מדובר בהקדמה חברתית-כלכלית ותרבותית בלתי פוסקת. כל הדתות וכל האידיאולוגיות הגדולות ניזונות מתקווה למחר טוב יותר. "אוטופיה בכחול-לבן" היא הצעה אפשרית-לא אפשרית למחר אחר, אשר בחינתו החברתית-מוסרית מוטלת, בסופו של דבר, על הקורא. ...

10.
11.
בכפר ברעם חי זוג עברי בשם פינחס ורחל. "רבי פנחס היה חכם גדול וידע 'שם המפורש' הגיבור והנורא, ומעולם לא חטא ולא נשתמש באותו השם". לימים נולד לו בן פלאים, נחמן. ביום הראשון התחיל התינוק לדבר דברי תורה מופלגים. אביו נבהל, גער בו והשתיקו. מקץ שתים-עשרה שנה התחיל פתאום הנער לדבר שנית ולהינבא חמש נבואות על "מלחמות ואותות ועתידות ותלאות הנמצאות, עד יבוא לציון גואל ורב טוב לבית ישראל". אחרי שאמר את נבואותיו מת הנער, ולפיכך קורא לו נחמן חטופא (או קטופא), כי נחטף (או נקטף) בלא זמנו, לחיי העולם הבא. ילד זה נקרא בכינוי הארמי: ינוקא – תינוק, והמקרה מכונה "מעשה נחמן חטופא דמן כפר-ברעם". "נבואת הילד" ידועה בתורת המקובלים. מסופר שהיא נתגלתה בכתובה ארמית על גווילים ישנים ובלויים טמונים בכלי עופרת, בחורבה אחת בעיר טבריה. האגדה היתה מראה את קברו של נחמן חטופא בכפר-ברעם – "ויש עימו מ' (ארבעים)צדיקים במערה". בעל "יחוס אבות הנביאים" מספר בשנת רצ"ז (1537) על המקומות הקדושים בכפר ברעם: "ונגבה לכפר רבי פנחס ורבי נחמן בנו, ועליהם אילנות גדולים." בדורות יותר מאוחרים התחילו להראות את קברו של נחמן הינוקא בבית הקברות של צפת, ו"מערת הינוקא" ידועה שם עד ימינו. (אגדה 868 א' בתוספת ל"אגדות ארץ ישראל" מאת זאב וילנאי, הוצאת "קרית ספר" מהדורה ז', תש"ל – 1970, עמ' 546.) לפי מסורת צפתית חי בברעם הינוקא נחמן קטופא, שאמר דברי תורה כבר ביום הראשון להיוולדו, ואשר נקטף בהיותו בן שתים-עשרה שנה, אחרי שניבא על מלחמות רבות לפני שיבוא הגואל. מקור לאגדת "הינוקא מברעם" - ספר "הזוהר" עם פירוש הסול"ם, פרשת בלק, חלק ג' קפ"ו עמ' א'. ...

12.
גלגולים שונים ומשונים עוברים על בן יראים אדוק, יליד צפת, בדרך נדודיו בין צפת לירושלים. בילדותו הוא נוסע לטרנסילבניה, שם הוא פוגש את בני משפחתו ומוצא בהם ערב רב של טיפוסים-מצליחנים ושלומיאלים, חכמים ונבונים לצד טיפשים מטופשים , גומלי חסדים ואחרים, אטומי-לב. עמוס חוויות מרתקות הוא שב ארצה, לירושלים של היישוב הישן, ובה, באווירתה הצבעונית, המיוחדת, ובין אנשיה שאין כתמותם בעולם כולו, עוברות עליו שנות בחרותו. באותה עת פוקד אותו משבר אמונה עמוק ודרמטי המשנה את חייו תכלית השינוי בין צפת לירושלים, סיפור אוטוביוגרפי של יהושע בר-יוסף,ובו פרקי ילדות,נעורים ובחרות,מצייר פרשת חיים עשירה וססגונית של התנסויות,פיתויים,הצלחות וכישלונות,ומתאר אנשים ואירועים מרתקים,מאלה אשר שזורים,בגלוי ובמסווה,ברומנים הרבים פרי-עטו יהושע בר-יוסף מתגורר כיום בצפת,עיר הולדתו,שלה הוקדש הרומן הגדול עיר קסומה,ואשר היא וסביבתה הגלילית מוזכרות גם באחדים מספריו האחרים.בכלל יצירתו של בר-יוסף משוקעים יסודות אוטוביוגרפיים רבים,ובראש ובראשונה סיפורו של הבחור אשר גדל בחיק הדת והמסורת היהודית,התפקח והתפקר,אך לא מצא את מקומו בעולם החולין,ונותר תוהה בשטח ההפקר שביניהם.בכל ספריו קיים המתח המתמיד בין צפת – גן העדן האבוד,לירושלים שהיא מידת הדין החמורה,חרב הגירוש המתהפכת.בין צפת לירושלים שונה מכלל יצירתו העשירה של בר-יוסף בחותמו האוטוביוגרפי הריאליסטי הייחודי. ...

13.
14.
15.
גווילים ובשרים, ספרו האחרון של יהושע בר - יוסף, מביא אל שיאם את המתח בין העוצמה הלא - נשלטת של תאוות הבשרים לבין הכמיהה אל הרוחני והנשגב ואת שאלת היחס בין היצר ליצירה החוזרת ועולה בסיפוריו. זהו סיפור של יצרים עזים, כוח וחיוניות שופעת, לצד עדנה ועצב מתובל בהומור ובאירוניה האופייניים לבר - יוסף. הרשל, סופר סת"ם, עולה לארץ - ישראל כדי להגשים חלום חיים: לכתוב ספר תורה בצפת, עיר המקובלים. הגבר החסון, אלמן במיטב שנותיו, נושא לאשה את צירל כדי שתהיה "עזר כנגדו". עלילה נסערת של יחסי אהבה - שנאה בינו לבין האשה הצעירה, אשר "חדרה לחייו במין צרוף זוועתי של רחל אמנו ולילית אם הטומאה," נרקמת ביד אמן על רקע החיים התמימים בקהילה היהודית בצפת במאה ה - 19...

16.
חמישים אברכים ובני משפחותיהם מתיישבים ב"סוכת שלום", שם הם עוסקים במלאכת-הקודש. את פרנסתם הם מוציאים מעבודות הקשורות בתעשיית האריגים, וכל מעשיהם אינם מכוונים אלא לקרב את בוא המשיח. נופי צפת, העיר הקסומה, משורטטים בידי יהושע בר-יוסף באהבה ובגעגועים. כמו בספריו האחרים הוא מיטיב לתאר את חיי היהודים, על אמונתם העומדת למבחן, ועל שגרת יומם. ...

17.
18.
19.
20.
"אנשי בית רימון" הוא זר סיפורים מן הפרובינציה הישראלית. ביד אמן, אכזרית ומלטפת כאחת, מעלה כאן יהושע בר-יוסף גלריה של דמויות מעיר השדה שלנו: בני הדור העובר, מוזרחים באור השקיעה, והתקיפים החדשים שהסתגלו לרוח הזמן; המנהיגים והעסקנים בזעיר-אנפין, הרודים ביד רמה בממלכתם הקטנה; הזולל וסובא השליו, השקוע בתאוותו, והסופר המקומי המחפש "השראה"; הגברת מן "החברה" ובת העם הפשוטה; הנידחים ויוצאי הדופן בשולי החברה. בהומור רב מתוארים כאן החיים המתרקמים בעיר הקטנה - הווי חדש שהרבה מן הישן בו והרבה מאוד מן האנושי הנצחי, העומד תמיד בעינו. יהושע בר-יוסף שיקע ב"אנשי בית רימון" את מיטב סגולותיו, המוכרות לקורא מן הסיפורים והרומאנים הקודמים. ...

21.
22.
23.
24.
25.
26.
הסיפורים: האם, פרעושים, בני המג"ד, החייל מלאכי, הפצפיסט, פגזים, היריבים, את אשר לא אמר, הבית על הגבעה, מחזה: כך נהדפה ההתקפה...

27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
יריעת הרומן סוכת שלום נפרשת על רקע נופי הגליל, ומתפתלת בין סמטאות צפת במאה השש־עשרה. העלילה מתמקדת בחוג תלמידי האר״י, ומפנה מבט אל הווי החיים של אנשי צפת באותם ימים: מקובלים, תלמידי חכמים, סוחרים, בעלי מלאכה ופשוטי עם. במרכז העלילה עומדת דמותו המורכבת של ר׳ חיים ויטאל, תלמידו של האר״י שהעלה על הכתב את תורת רבו. במקביל מוארת דמות המשורר ישראל נג׳ארה שבצעירותו נחשב הולל ופוחז ורק בודדים הבינו את גדולתו, ושל הסוחר העשיר רודריגו גלאנטי - בן למשפחת אנוסים שנמלט מאימת האינקוויזיציה בספרד ואט־אט מצא בצפת את עצמו ואת אלוהיו. סוכת שלום הוא רומן עשיר מבע, שבו מתרפק הסופר על נופי עיר הולדתו הקסומה, ומצייר אותם ביד אמן. עיר המקובלים ההיסטורית מוצגת בספר כמרכז רוחני ודתי, וכעולם שתוססים בו חיי מלאכה ומסחר. כך קם לתחייה עולם ומלואו שנע בין אור וחושך, בין כמיהה לתיקון וגאולה ובין עול הייסורים במציאות החומרית. יהושע בר־יוסף הוא מגדולי הסופרים בספרות העברית החדשה, והוצאת כתר רואה לעצמה זכות להוציא מחדש את הרומן הקלאסי הזה ולהגישו לקוראים. למהדורה זו נוספה אחרית דבר מאת ד״ר בלהה רובינשטיין, בתו של יהושע בר־יוסף....


אהבתי את תאור התקופה וצורת הכתיבה מאוד.... המשך לקרוא
מעשיה כתובה היטב על יחסי חילונים - חרדים, יציאה בשאלה וחזרה בתשובה, בעיות משפחתיות שנגרמות בגלל אותם שינויים באמונה ובאורח החיים הנגזר ממ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
יוהו, סקירה ראשונה באתר לספר הזה. אני מתרגשת מאוד. הספר הזה לא צנח לידיים שלי במפתיע, לא צמח בבית שלי פתאום, לא לוקט בספריית רחוב. יש עליו בע... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נועז (אולי לזמן כתיבתו) המתאר ייסורי איש חרדי הנקרע בין כוחות המשיכה לקהילתו והצורך להראות ולהידמות לאנשיה , לבין תחביביו ונושאי התענ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
כתוב נהדר. עודף פרטים לא רלוונטיים ארוכים למדי.... המשך לקרוא
זלמן שרה הם זוג ירושלמים חרדים שחזרו בשאלה, זנחו את ירושלים ומשפחותיהם ועברו לעיירה בצפון הארץ. התקופה היא שנות השישים זלמן הוא מורה לתול... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ