אוקיי, אני יודע שהרבה המליצו לנסות את עיר קסומה שלו, אבל מה לעשות שמצאתי דווקא את הספר הזה, והוא גם היה יחסית דק?
בחרתי לקרוא עוד אחד שלו, לנסות, ולאו דווקא את הדגל שלו שכולם ממליצים.

מפתיע שהתאכזבתי שוב? אבל הפעם סהכ 94 עמ', הפעם גמרתי אותו עד הסוף, כדי לתת בהשלמה את ה3 כוכבים שמגיעים לו.
כמובן, אין אני כלום לעומת גדולים שכאלה, ואמת שאין אני מכיר אותו כמו שצריך, אבל אם אתייחס לספר לכשעצמו ולשכתוב בו בלבד, אגיד שזה ספר מאוד בינוני.

הדמות הראשית רזה ושטחית, והאפיקורסיות שבה באה ככה סתם, בלי שום הכנה, חשיבה, בישול, חברה, ככה סתם. הופ אדם קם, מתחתן, ונהיה אפיקורס. ואז מה? כמובן, חשבתם שתהיה דרמה או יציאה אל החוץ המסוכן והצבעוני? לא! כמובן הדמות המתחלנת שקוראת ספרים אסורים לא תצא החוצה, כי פשוט נוח לה במקום המוכר לה, וזהו!
איפה מה שכתוב בגב הספר ''בד בבד עם נסיונו ליצור מראית עין של השתלבות בעולמה של שכונת מאה שערים''? הרושם שלי היה שהוא כלל לא ניסה להשתלב, הוא פשוט היה שם וזהו.
ואז מה קורה? אחרי שהדמות כביכול נבנית לאפיקורס פתאומי ונחמד שמחליט להישאר בחסות הנוחה לו וזהו, בלי שום קונפליקטים מיוחדים, הופ! הוא מגלה תאווה חדשה, לנערים בני 13-14! ושוב חזרתי לתיאור המטריד והקריפי של המיניות המוזרה שיהושע בר יוסף מתאר שם, על הנשיקות הארוכות ועל שימת הלב המיוחדת שלו לנערים תמימים ולגוף שלהם תחת הבגדים, ואיך שהוא עוקב אחריהם, ואני כאמור בכלל לא רואה בזה בעיה(בכתיבה ללא צנזורה כלל, לא במשיכה השנויה במחלוקת שמתוארת שם), פשוט אותי אישית זה מעמיד בחוסר נוחות כשזה נכתב בצורה עלילתית שכזאת, במיוחד כשבשיא התיאורים שלו פתאום נגמר הספר(לא שביקשתי עוד)
לא יודע, אני לא מצאתי פה כלום, וגם מה שיכל להיות מעניין, בעיניי היה מאוד מאוד שטחי.

וזו דעתי.

אוקיי, אני יודע שהרבה המליצו לנסות את עיר קסומה שלו, אבל מה לעשות שמצאתי דווקא את הספר הזה, והוא גם היה יחסית דק?
בחרתי לקרוא עוד אחד שלו, לנסות, ולאו דווקא את הדגל שלו שכולם ממליצים.

מפתיע שהתאכזבתי שוב? אבל הפעם סהכ 94 עמ', הפעם גמרתי אותו עד הסוף, כדי לתת בהשלמה את ה3 כוכבים שמגיעים לו.
כמובן, אין אני כלום לעומת גדולים שכאלה, ואמת שאין אני מכיר אותו כמו שצריך, אבל אם אתייחס לספר לכשעצמו ולשכתוב בו בלבד, אגיד שזה ספר מאוד בינוני.

הדמות הראשית רזה ושטחית, והאפיקורסיות שבה באה ככה סתם, בלי שום הכנה, חשיבה, בישול, חברה, ככה סתם. הופ אדם קם, מתחתן, ונהיה אפיקורס. ואז מה? כמובן, חשבתם שתהיה דרמה או יציאה אל החוץ המסוכן והצבעוני? לא! כמובן הדמות המתחלנת שקוראת ספרים אסורים לא תצא החוצה, כי פשוט נוח לה במקום המוכר לה, וזהו!
איפה מה שכתוב בגב הספר ''בד בבד עם נסיונו ליצור מראית עין של השתלבות בעולמה של שכונת מאה שערים''? הרושם שלי היה שהוא כלל לא ניסה להשתלב, הוא פשוט היה שם וזהו.
ואז מה קורה? אחרי שהדמות כביכול נבנית לאפיקורס פתאומי ונחמד שמחליט להישאר בחסות הנוחה לו וזהו, בלי שום קונפליקטים מיוחדים, הופ! הוא מגלה תאווה חדשה, לנערים בני 13-14! ושוב חזרתי לתיאור המטריד והקריפי של המיניות המוזרה שיהושע בר יוסף מתאר שם, על הנשיקות הארוכות ועל שימת הלב המיוחדת שלו לנערים תמימים ולגוף שלהם תחת הבגדים, ואיך שהוא עוקב אחריהם, ואני כאמור בכלל לא רואה בזה בעיה(בכתיבה ללא צנזורה כלל, לא במשיכה השנויה במחלוקת שמתוארת שם), פשוט אותי אישית זה מעמיד בחוסר נוחות כשזה נכתב בצורה עלילתית שכזאת, במיוחד כשבשיא התיאורים שלו פתאום נגמר הספר(לא שביקשתי עוד)
לא יודע, אני לא מצאתי פה כלום, וגם מה שיכל להיות מעניין, בעיניי היה מאוד מאוד שטחי.

וזו דעתי.