ביקורת ספרותית על אהבת נפש מאת יהושע בר-יוסף
ספר טוב

---

כרגיל אצלי נפל לידי במקרה, הספר הזה, שהוא בעצם ספרון, של יהושע בר יוסף שהיה סופר פורה מאוד בזמנו (ודי אם נזכיר את הידוע בספריו: "עיר קסומה")
קודם כל את הרקע לעלילה, מהווה הקהילה הדתית חרדית של ירושלים וזהו חומר שבר-יוסף שוחה בו היטב כדג במים, פשוט כי הוא עצמו בן "היישוב הישן" והתגורר בקהילות החרדיות של צפת ושל ירושלים...
העניין השני הוא שאין פה בעצם עלילה! יש פה טכנית, מונולוג שבו מדבר הגיבור אל דמות בלתי-נראית (שהיא מן הסתם אנחנו - הקוראים) כאילו שהיא נמצאת אצל פסיכולוג...
דמותו של הגיבור מספרת לנו שלמרות שכלפי חוץ הוא חי כחרדי מתנהג כחרדי בעל משפחה חרדית עם אישה וילדים מקובל ומוכר היטב בקהילה ובבית הכנסת הוא בעצם איננו אף אחד מהדברים הללו. בתוכו פנימה הוא איבד את אמונתו כבר לפני שנים רבות אבל בגלל כל מיני אילוצים חברתיים וכלכליים הוא נשאר לכאורה חרדי, מאמין ומקיים את כל הטקסים והמצוות...
לקראת סוף הנובלה מתגלה לנו האמת העוד יותר כואבת; לא רק שהוא אפיקורס אלא שהוא גם נמשך לנער מסוים שאותו הוא מלמד, כלומר הוא בעצם הומוסקסואל... העניין הוא שלמשיכתו המינית אין בכלל ביטוי מעשי!... על כל פנים הספר קריא מאוד וסיימתי לקרוא אותו בקלות אבל "זו לא חוכמה" כי כאמור זוהי נובלה וככזו היא קצרה מספר רגיל... בסך הכל ספר טוב שנכתב ע"י מקצוען.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על אהבת נפש