ביקורת ספרותית על משחק הראיות מאת ליעד שהם
ספר מעולה

---

לא מזמן נתקלתי בסקירה של מישהו מחברי סימניה על ספר של ליעד שוהם. לפתע נזכרתי שמונח לי ספר שלו על המדף, ספר שלקחתי פעם מספרייה מאולתרת שמצאתי במרכזו של לובי בבניין משרדים תל אביבי ומפואר. עד כה לא קראתי אף אחד מספריו וכעת אני מרגישה שהגיע הזמן.

לא באתי עם ציפיות גדולות לספר הזה. מה כבר יכול להיות? מה כבר אפשר לחדש כאן? ספר מתח ישראלי על פרשיית רצח לא מפוענחת, כזו שאולי כבר שמענו וראינו בגרסאות כאלו ואחרות. אז זהו, שהתבדיתי. אפשר לחדש. כל סיפור גם אם הבסיס שלו דומה לאחר, כשהוא נכתב בצורה טובה ומושחזת, מצליח לקבל נפח וחיים משל עצמו. הדמויות מפורטות, העולם ספציפי מאוד וכל מה שנותר הוא רק לצלול אל מעמקי העלילה.

אורי דולב הוא שופט בבית משפט. כאיש שכל חייו שלח אנשים להארכת מעצר או לבית הסוהר הוא כבר רגיל ל"בית החרושת" שנקרא אולם הדיונים. נקודת מפנה לא צפויה בחייו בעקבות פגישה מקרית עם אישה בשם אלונה פרי מטלטלת את כל עולמו. אורי מוצא עצמו במרכזה של פרשיית רצח כאשר לראשונה החיים הפרטיים והמקצועיים שלו מתערבבים זה בזה. עולמו מתערער וכעת הוא מצליח לראות את מערכת המשפט והמשטרה מזווית אחרת. כזו שלא ראה לפני כן מעולם.

יש משהו פשוט נכון בכתיבתו של שהם. הוא מדויק, חד ודוהר אל עבר מטרתו. הוא הצליח להפתיע אותי פעם אחר פעם. זהו ספר שכתוב בצורה קולחת וטובה. הכתיבה מבוצעת באופן שאינו מתפלסף, כתיבה שאפשר לומר עליה "בגובה העיניים". יכולתי לדמיין בראשי בצורה ברורה שחקנים ישראליים שהיו בקלות מלוהקים לסדרה כזו. זה ישראלי, זה טוב וזה נכון. לפעמים לא צריך לסבך יותר מידי את העלילה או להוסיף לה פרטים ודמויות. לפעמים כל מה שצריך זה סיפור אחד מדויק שהולך איתנו כל הדרך עד לסוף. הופתעתי שאפילו עד לעמודיו האחרונים של הספר היו טוויסטים מפתיעים ולא יכולתי להגיד בוודאות מה עומד לקרות.

שהם עשה עבודה מצוינת בלהעביר לקורא את מאחורי הקלעים של בית המשפט והמשטרה, אפילו עם מעט ביקורת על התנהלות "חאפרית" שמאופיינת בעיגול פינות ישראלי שכזה. בתור מישהי שלא מבינה דבר בנושאי המשפט הרגשתי שהכל ברור ומונגש, כאילו אני עצמי מושקעת רגשית ומקצועית בתיק הרצח הזה.

"הרגשתי כל כך בודד. כל כך חלש. תמיד חשבתי על עצמי כעל אדם חזק. בזתי לכל האנשים שצריכים חיזוקים חיוביים, שזקוקים לתמיכה מהסובבים אותם, שנשברים מכל משב רוח קל. מה לא הייתי נותן עכשיו בשביל מילה אחת טובה, בשביל אדם אחד שיתמוך בי".

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על משחק הראיות