ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 בפברואר, 2011
ע"י pen
ע"י pen
סיימתיאת הקריאה בספר מתוך תחושת התפעלות גדולה - " איך היא עשתה את זה?" איך הצליחה רוזינה ליפי להכניס סאגה משפחתית המשתרעת לאורך כ-70 שנה בתקופה הרת אסונות של שתי מלחמות עולם בספרון קטן של 220 עמודים? בשביל זה צריכים כישרון ג-ד-ו-ל. את משא הסיפור נושאות הנשים שמצליחות לשמור על שפיות ויציבות במשפחתן ונחלותיהן בזמן שהגברים שלהן ,בנים, אחים בעלים וקרובים אחרים נהרגים או נפצעים אנושות במלחמות האיומות האלה. כוחות פיזיים נפשיים, אהבה וחמלה עשו אותן גדולות ועצומות כמו הטבע ההררי השופע שבתוכו חיו. למרות שהספר נכתב על החיים בכפר נידח בהרים באוסטריה, על התלאות שבעבודה קשה וחיים נטולי פינוק והנחות, מצטיירים גיבוריו ובמיוחד הנשים בו כגדולים מהחיים, כדמויות מיתולוגיות. החסכנות בתאורי רגש הזכירה לי סיפורים מקראיים. וכל זה כאמור ב-200 עמודים בלבד.יופי של ספר שהסתיים מהר מידי.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
