ביקורת ספרותית על נחלה - ספריה לעם #618 מאת רוזינה ליפי

---

המסקנה הברורה ביותר, בסופו של הספר, מהי ערכה של נחלה.
המילה עצמה יכולה לסמל כל-כך הרבה בעיני אחד, וכלום בעיני אחר,
נחלה היא לא רק פיסת אדמה, מרעה, או תבואה, נחלה היא גם המקום ממנו הגעת, בית, אנשים הגדלים מסביבך, נחלה היא המורשת שהותירו לנו וזו שאנו מותירים אחרינו.

הספר בנוי בצורה מקסימה, ואיפשהו באמצע נזכרתי ב"מאה שנים של בדידות", ציר מרכזי אחר שסובב על פני דורות, אני חושבת, במבט לאחור, שזה הפך את הקריאה לחוויה מהנה הרבה יותר.
כמה פעמים יוצא לנו לקרוא, או לשמוע, על קורותיה של משפחה אחת או יותר, על הבחירות שכל אישה בוחרת לעשות ועל אילו שלא, על נכדה שהופכת לאם ולסבתא, על עיירה שלמה שהדבר היחיד שמשתנה הוא מזג האוויר ואולי גם שמות הילדים.

בסוף יש גם אילן יוחסין של כל משפחה, נחמד לחזור לזה אחרי שכבר מסיימים לקרוא ולראות איך הכל מקבל צורה ממשית.

אחרי הקריאה המילה "נחלה" מקבלת עוצמה אחרת.

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על נחלה - ספריה לעם #618