ביקורת ספרותית על נחלה - ספריה לעם #618 מאת רוזינה ליפי
ספר טוב

---

נ ח ל ה – מאת רוזינה ליפי

בשפה רהוטה וציורית מעבירה אותנו המחברת לכפר קטן באוסטריה, רוזנאו, לתקופת מלחמת העולם הראשונה, השנייה ושנים לאחר מכן, בה הגברים מהכפר יצאו למלחמות ורבים מהם לא שבו. הסופרת מרחיבה את סיפוריה על נשות הכפר. אותן נשים נחושות, המקדישות את חייהן למשפחה, להמשך השושלת ולנחלה המועברת מאב לבן, למרות האסונות הפוקדות אותן. אומנם פרק הזמן שבסיפורים משתרע על עשרות שנים, אך באותה סביבה ובאותו כפר הזמן עמד מלכת.

במהלך כל התקופה מלאכת הנשים נשארה כפי שהייתה: טיפול בבעלי החיים, חליבה, עשיית גבינות, יציאה למרעה, טיפול בכרי התבואה וכמובן, עבודות הבית. סודה של אישה, בנוסף לכל המטלות שהיא מבצעת, הוא מבחנה האמיתי בעשיית הגבינה שלה - מסו. קל להסתיר ליקויים בכל דבר שעשתה, אך לא תוכל להסתיר מסו שאינו טוב שיכול להיגרם מחסרונות רבים מאוד בעשייתו. ייתכן מאוד שבזכות מיומנותה, תזכה להיות אשת איכר.

כינויים ושמות ניתנו לאנשים ולמקומות המגורים – הנחלות – ונשארו כך לאורך השנים. שם הנחלה הוא כתובתה. די אם ציינת נחלת בנגט, מרפק מעוקל, טנה האנסו ואחרים, ידעת איך להגיע, אם ברגל אם בדהירה או במרכבה. ידעת במי המדובר, את שושלת היוחסין של אותה נחלה ואת כל הרכילות על בני המשפחה.

בעלי מלאכה נקראו על פי מקצועם והוצמדו אליהם גם אם הפסיקו את מלאכתם, כמו בונה העגלות ואשתו שנקראה בצמוד לכינויו - קטרינה של בונה העגלות וכן את מרי הזועפת של בונה העגלות. את מרטין כינו "הקטן של הסנדלר" עוד מהיותו תלמיד בית ספר ולא פסקו לכנותו כך גם בבגרותו.

כמובן שהזמן עמד מלכת בכל אותם נופי רכסים ונהרות זורמים, שנשארו תלולים, איתנים ושוצפים לאורך כל השנים. גם הם קיבלו כינויים שהיוו ציוני דרך לפיהם ידעו על המקום ואת הדרך להגיע אליו במידת הצורך: הידיים המתפתלות, רכסי האחות הראשונה, האחות השנייה, שלוש אחיות, העיקול הגדול ואחרים.

ציינתי בפניכם את כל הדברים שאהבתי לקרוא בספרה של רוזינה ליפי אך היו גם דברים שהפריעו לי:
הסופרת דוחסת בספרון קטן, 224 עמודים, תקופה ארוכה, יחסית, שישים ושמונה שנים, ומספרת לנו על הווי חייהם של דמויות רבות במיוחד השייכות לנחלה זו או אחרת. ההווי מתואר בפרקים קצרים במשך כמה דורות - מאם לבת, מסבתא לנכדתה ולשאר בני המשפחה המקורבים. ריבוי הדמויות ודחיסות החומר בקצרה, מקשה על הקורא להזדהות עם הדמות, לזכור אותה בהמשך ולשייכה לנחלה זו או אחרת.

למרות המגרעת, לדעתי, בלעתי את הספרון ביומיים ובסופו של דבר נשאר בזיכרוני את שאהבתי ושחלקם הבאתי בפניכם.

» ביקורות נוספות של פני
» ביקורות נוספות על נחלה - ספריה לעם #618