ביקורת ספרותית על ספר אלף הימים מאת שנון הייל
ספר טוב

---

אחת הסיבות שאני אוהבת כל כך לקרוא ספרי נוער היא הילדות העשוקה שלי. הייתי מנויה בספרייה שלא הייתה פתוחה מדי יום ושאפשר היה לשאול בה רק ספר אחד בכל פעם, וגם אותו בחרה הספרנית שמעבר לדלפק - לספרים עצמם לא הייתה לקוראים מן השורה גישה. גם המבחר שהיה לא היה מספק. אחרי שסיימתי את כל ז'ול ורן, מיין ריד ופנימור קופר, את כל דבורה עומר, את מה שיצא בסדרת כתרי, מה שנשאר היה רק לקרוא מחדש את אותם ספרים.
בינתיים חל שיפור עצום ויש הרבה ספרי נוער וצעירים שיוצאים לאור בתרגומים טובים,ואני מנצלת את ההזדמנות וקוראת הרבה מהספרים שילדיי שואלים בספרייה.

"ספר אלף הימים" של שנון הייל הוא סיפור הרפתקה המתאר מציאות חיים במונגוליה לפני זמן רב. הגיבורה הראשית של הספר היא דאשטי, אמה עמלנית שנשבעה אמונים לגבירה אותה היא משרתת. נאמנותה באה לידי ביטוי לאחר שהיא נכלאת עם גברתה במגדל אטום לשבע שנים לאחר שהנסיכה מסרבת להינשא לחתן המיועד לה.
הספר הוא יומנה של האמה, ובמהלכו מתגלה האישיות המרתקת שלה. בזכות התושיה והאומץ שלה מצליחה דאשטי לא רק להציל אותה ואת גברתה, אלא ממלכה שלמה. השפה של האמה נשמעת כל כך כנה ומרעננת, ולאט לאט נשבה הקורא בקסמה (מסתבר מהמשך הספר שזה קורה לא רק לקוראים...).

כדאי לקרוא את הספר כי דרכו נחשפים לעולם שונה מהמוכר לרובנו, ליכולת לשרוד בתנאים בלתי אפשריים, לכוח של השיר לרפא ולשנות מציאות, לכוחה של נאמנות וליכולת לשנות ולהשתנות.
והערה לסיום: בסוף הספר מציינת המחברת שלאחר שלמדה על ערכן של חיות המשק וחשיבות לקיום המשפחות באזורים ניכרים של העולם, היא מייעדת חלק מהכנסות הספר לקרן הרוכשת חיות כאלה לזקוקים להן. לאחר שקראתי את הספר אני חושבת שהמסר החשוב ביותר הוא שידיעת קרוא וכתוב היא החשובה ביותר, והיא המצילה בסופו של דבר את דאשטי. אולי כדאי לתרום דווקא לקרן לחיסול הבערות?

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על ספר אלף הימים