ביקורת ספרותית על יש ילדים זיגזג מאת דויד גרוסמן

---

ישנו קונפליקט מובנה בכתיבה על החוויה של הילד, כפי שהספר הזה מנסה לעשות. ילדים/נערים מתקשים לנסח את מחשבותיהם כפי שגרוסמן מתיימר לעשות כאן, וחלק נכבד מהמחשבות והתהליכים שהוא מתאר אף מתרחשים באופן לא מודע. המצב שבו אדם בוגר ומיושב מנסה לתאר את עולמו של נער צעיר מורגש עבורי שכן החוויה האישית שלי בעברי ושל הצעירים שנמצאים כיום בעולמי הנה הרבה פחות מודעת ומעובדת. תמלול של החוויה הוא דבר יפה (ואף מתרחש במרחבים טיפוליים) ואני משער שנדרש עבור יצירתו של סיפור, אבל עיבוד הזהות שהגיבור עושה בספר הוא מאוד דרמטי ומטלטל והגלישה לפנטזיה שקיימת בספר בעיני כקורא, לא משרתת את האמינות של התהליך הזה אצל הגיבור. ועם זאת "יש ילדים זיגזג" הוא ספר מהנה שמעורר את המחשבה על הפערים בין בני אדם שמזמנים הדורות וסוגי האישיות השונים. בכל הקשור למבנה הסיפור, העלילה הייתה עבורי מעניינת ומפתיעה מדיי פעם, כשדווקא מקצת הדמויות שברקע מעניינות אותי לא פחות מגיבור הסיפור עצמו.

» ביקורות נוספות של the guy next door
» ביקורות נוספות על יש ילדים זיגזג