ביקורת ספרותית על הרהורים על הגיליוטינה מאת אלבר קאמי
ספר מעולה

---

ספר קטן (כמה עשרות עמודים) ונפלא שעוסק בשאלת עונש המוות ומנתח אחד לאחד את הטיעונים בדבר נחיצותו. קאמי (שידוע בזכות "הדבר"), כותב כאן בגובה העיניים - פשוט וכנה. האינסטינקט של אנשים בנושא ענישה מתברר בספר הזה כמוטה מאוד, ולפעמים ממש אבסורדי. אהבתי את ההומור שלו, מצד אחד, ומצד שני את האינטימיות שבה הוא משתף את הקורא בניסיון האישי שלו. אמנם עונש המוות הוא נושא הספר, אבל קאמי מלמד כאן התיחסות נכונה יותר לכל עניין רגיש בחברה: טרור, אלימות במשפחה ועוד. בעיני הספר הוא בן זוג לספר נוסף - "יומו האחרון של נידון למוות", של ויקטור הוגו ( שכתב את ה"גיבן מנוטרדם" ו"עלובי החיים"). נראה לי שחשוב לדעת את דעותיהם של סופרים כל כך מרכזיים, לפני שמגבשים עמדה בנושא הזה.

» ביקורות נוספות של the guy next door
» ביקורות נוספות על הרהורים על הגיליוטינה