ביקורת ספרותית על יש אלוהים? - האשליה הגדולה של הדת - פילוסופיה ומדע # מאת ריצ'רד דוקינס
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 בינואר, 2011
ע"י


יש אלוהים /האשליה הגדולה של הדת
מי אתה ריצ'רד דורקינס "פישפש אבולוציוני" "גרגר אבק קוסמי" הנושא בגוגלתו גרמים בודדים של חומר אפור המכונה "מוח" שתעז לקום ולקבוע בנחרצות קביעה מסוג זה?
מיליוני בני אדם חשופים ליומרה מטופשת של איש מדע ויכוונו את חייהם מתוך תפיסת עולם כביכול "רציונלית" המכחישה קיום של ישות שבעצם בן אנוש אינו מסוגל להגדיר אותה או להבין את מהותה.
לדורקינס כמו לכל אחד מאתנו אין יכולת לשפוט בנושא.
כשלמדתי בבית ספר תיכון היה המורה לתלמוד-רופא בתחילת דרכו. אחד התלמידים שאל כיצד מתיישבת האמונה הדתית שלו עם היותו חוקר/איש מדע.
תשובתו נחרטה בזכרוני הוא הגיב באופן הבא:ציפור ניזונה מפרי בלשלשת של הציפור נמצא זרע הפרי. הזרע הקטנטן גדל לעץ גדול מימדים. החוקרים בהחלט התקדמו בהבנת הדרך שבה הזרע נובט וגדל. אך התעלומה הגדולה אינה ה"איך" אלא המדוע. במילים אחרות מה היא המוטיבציה-המניע שמביא את הזרע או כל נברא ביקום להשתנות, להתפתח. לכך אין למדע תשובה.
המדע עוסק בכיצד-באיך אך אינו מסוגל לתת תשובה כל שהיא למדוע ללמה.
ריצ"רד ד' קובע שאלוהים הוא אשליה תפיסת עולמו מבוססת על תורות מדעיות-ריצר"ד ד' טועה ומטעה מיליוני בני אדם משום שבמוחו המוגבל-מוח אנושי מעז לקבוע בנושאים שאנוש כנברא לא מסוגל כלל לעסוק.
לשאלת המדוע אין ולא תהיה לו תשובה - יש להניח שעד שלא תהיה התגלות אלוהית. (בצניעות רבה אני מניח שההתגלות האלוהית היא בכל רגע נתון בכל מקום ביקום נמצאות "תביעת אצבעותיו".) בני אדם כנבראים אינם מסוגלים להבין את המהות הזו המכונה בפיהם "אלוהות". רצ'רד מתיימר לדעת ומכריז בספריו הנמכרים ומעורכים מאד (על ידי רבים בארץ ובעולם).
עוד הערה לסיום- ספר שכזה מביא לתפיסת עולם ניהליסטית -כפירה בקיום ערכים והתוצאות לכך ידועות.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
תום (לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
הבהרה נוספת של דברי והתייחסות לשין שין אני רוצה לחזור בי. אמרתי שהספר מגוכך...הספר הזה אהוד על רבים וכוונתי הייתה כי הוא 'מגוכך' בעיני ועבורי היה כזה מפאת חוסר הרלוונטיות שלו בעיני.
שין שין, את אמרת שהאתאיזם מחייב חשיבה ביקורתית ועצמאית...וזה ייתכן, אבל אני חושבת שהספר הזה אינו מחייב חשיבה עצמאית, הוא מנסה להוכיח הוכחות ובעיני זוהי סוג של דרך לא נכונה, כיניתי אותה "כפייה"...ואולי גם כאן השתמשתי במילה שאינה מתאימה.
אני חושבת שהספר הזה מאוד מאוד מעניין לאנשים שהם כבר מנקודת מוצא הקריאה שלהם אינם מאמינים. הוא אינו מהווה פיתרון לאלו המתחבטים בשאלתם.
זה מה שניסיתי להעביר, אולי לא בצורה מוצלחת.
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
ויכוח פילוסופי לא נוגע בעיניין דת זו או אחרת בספרו תוקף בעיקר את הנצרות. אבל מתייחס לאלוהים באופן כללי כישות עליונה.
טענתי בתמציתיות שהיות שאנחנו בעלי חיים נבראים.
החושים שלנו מוגבלים ואין באפשרותנו לתקשר עם כוחות שהם מעבר לחושים או מעבר להבנתנו.
גם דוקינס הוא בסה"כ אדם ולכן זוהי שחצנות מצידו להצהיר בכותרת ספרו שאלוהים הוא אשליה מאין הוא יודע? מי אמר לו? מהו בכלל אלוהים? בסך הכל מסכם מידע מדעי המסביר תהליכים שיתרחשו כטבעיים.
מה לגבי חוקיות בטבע? (גם המדע ניח אמפירית שישנה חוקיות בטבע אחרת אין טעם לחקור. אם ישנה חוקיות שכזו הרי שהמדע עוסק בגישושים התחלתיים אחרי עיקבות שהשאיר "כוח" שיצר חוקיות זו. (אין אדם שיודע דבר על אותו כוח מה הוא וכיצד פועל.
שין שין (לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
אתאיזם אינו בהכרח מביא לתפיסת עולם ניהליסטית הוא מחייב אותנו לחשיבה עצמאית וביקורתית וקבלה של ערכים מתוך הבנה ומחוייבות אמיתית ולא מתוך איזושהיא סמכות עליונה "אלוהית" או בד"כ של אנשי הדת למיניהם בתרבויות השונות המנכסים לעצמם סמכות כזו. דוקינס לא מכחיש שרב הנסתר על הנגלה אך לדעתו התשובות אינן במיתולוגיות של עם זה או אחר. (ובמי נבחר? אלוהים היהודי, אללה, ישו, האלים ההודיים, בודהה, אלי השינטו וכו' וכו'...) התשובה לפי דוקינס היא בהמשך מחקר מדעי ביקורתי, אמיץ ונאור. אגב, דוקינס אינו מגדיר עצמו כאתיאיסט היות שאתאיסט עדיין יכול להאמין באמונות טפלות (טפו, טפו, טפו). הוא מגדיר עצמו כ"ברייט" אדם שאינו מאמין בדת ממוסדת אך גם לא באמונות טפלות, שהן למעשה חלק גדול מהאמונה הדתית היומיומית של מרבית המאמינים (ראה נישוק מזוזות, קמעות, ברכות רבנים, לחשים, השבעות, עליה לרגל לקברים ועוד). בכל מקרה אני ממליצה לכל אחד לקרוא את הספר ולגבש את דעתו בעצמו.
תום (לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
סך הכל, כפייה 'דתית' כשיצא לאור הספר הנ"ל, לפני מס' שנים...עיינתי בו.
הוא בכלל לא נוראי, הוא רק מגוכך. בדומה לאנשי דת (יהודים,נוצרים ומה שלא יהיה) שמנסים להוכיח קיום של ''משהו'' כך גם דוקינס מנסה בכוח וביכולת השכנוע הרטורית שלו להוכיח שאין ''משהו''.
זהו רק סוג נפוץ של מה שמכונה היום ''כפייה דתית'' לכיוון דת ה'אתאיזם'. וכמו כל ספר הגות העוסק בסוג זה של 'כפייה', הוא מיועד אך ורק לאנשים שכבר משוכנעים בהנחת המחבר מלחתחילה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ