“כשאני הולכת להיות לאורך השבת אצל ההורים שלי, אני יודעת בוודאות שאני הולכת למצוא את אחד מהספרים החכמים שאבא שלי או אחי קנו עבור עצמם, ויכולה לקרואבו. נכון שרוב הספרים יעסקו בהיסטוריה מלחמתית של המאה העשרים, הלא זה תחום העניין הראשי של אבא שלי אותו הוא הוריש לאחי. אבל יש גם תחומים אחרים שמעניינים אותם, חלקם משיקים להיסטוריה הצבאית וחלקם ספרי עיון בנושאים אחרים לחלוטין. דוד פסיג, עתידן, כתב על שנ”

“# יש סופרים וספרים, שעוסקים בנסיונות לנבא את העתיד. חלקם חוקרים רציניים, יושבי אקדמיה מובהקים, כמו המחבר של החיבור הזה. חלקם מוגדרים כסופרי בידיון שמתארים עתיד כלשהו באמצעות ספרים שרובם דיסטופיים, ומנסים לנבא איך ייראו חיי נכדינו, נינינו וצאציהם, כשאנחנו מזמן כבר שוכני עפר. המשותף לכל הנביאים האלה הוא, שנבואותיהם נובעות למעשה מעברם. מהסוציאליזציה והחינוך שקיבלו, מהשקפת עולמם, ממנה אינם יכולים לזו”

“ספר מצויין ומהנה. גם אם 80% ממה שדוד פסיג מתאר בספרו כהתרחשויות אפשריות, לא יתממש בפועל, זהו ספר מעניין ומהנה המנסה לנתח גורמים שונים בחיי מדינה כדי לצפות איך תיראה מדינת ישראל בשנה ה- 100 שלה, בשנת 2048. הספר מנתח את האירועים על בסיס גאוגרפי וגיאו-פוליטי. לטענת המחבר, מה שמשפיע ביותר על החלטות מדינה, על הישרדותה, על ההיסטוריה שלה ועל מלחמותיה הם בעיקר הגאוגרפיה שלה, קווי ההגנה וגבולות טבעיים מ”

“פר' דוד פסיג לא הציג עצמו כנביא. אלא הציג תיאוריה שמסתמכת על ניתוח גיאגורפי וטפוגרפי של מדינות ,ובהסתמך על כך חוזה את עתידה של המדינה.והדרך בה תפעל. טענתו של פסיג שכל מדינה עוד מימי קדם שחיו בשבטים, הפחד הגדול שלה שמא זר יכבוש אותה. לכן אותם פחדים מתורגמים כיום לדחפים של מדינות לפעול ולחשוב בהסתמך לשיקול הגיאוגרפי. ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אך יש לה סדר הגיוני. הסתמכות רק על הפרמטר הגיאגורפ”

“כשאני הולכת להיות לאורך השבת אצל ההורים שלי, אני יודעת בוודאות שאני הולכת למצוא את אחד מהספרים החכמים שאבא שלי או אחי קנו עבור עצמם, ויכולה לקרואבו. נכון שרוב הספרים יעסקו בהיסטוריה מלחמתית של המאה העשרים, הלא זה תחום העניין הראשי של אבא שלי אותו הוא הוריש לאחי. אבל יש גם תחומים אחרים שמעניינים אותם, חלקם משיקים להיסטוריה הצבאית וחלקם ספרי עיון בנושאים אחרים לחלוטין. דוד פסיג, עתידן, כתב על שנ”

“# יש סופרים וספרים, שעוסקים בנסיונות לנבא את העתיד. חלקם חוקרים רציניים, יושבי אקדמיה מובהקים, כמו המחבר של החיבור הזה. חלקם מוגדרים כסופרי בידיון שמתארים עתיד כלשהו באמצעות ספרים שרובם דיסטופיים, ומנסים לנבא איך ייראו חיי נכדינו, נינינו וצאציהם, כשאנחנו מזמן כבר שוכני עפר. המשותף לכל הנביאים האלה הוא, שנבואותיהם נובעות למעשה מעברם. מהסוציאליזציה והחינוך שקיבלו, מהשקפת עולמם, ממנה אינם יכולים לזו”

“ספר מצויין ומהנה. גם אם 80% ממה שדוד פסיג מתאר בספרו כהתרחשויות אפשריות, לא יתממש בפועל, זהו ספר מעניין ומהנה המנסה לנתח גורמים שונים בחיי מדינה כדי לצפות איך תיראה מדינת ישראל בשנה ה- 100 שלה, בשנת 2048. הספר מנתח את האירועים על בסיס גאוגרפי וגיאו-פוליטי. לטענת המחבר, מה שמשפיע ביותר על החלטות מדינה, על הישרדותה, על ההיסטוריה שלה ועל מלחמותיה הם בעיקר הגאוגרפיה שלה, קווי ההגנה וגבולות טבעיים מ”

“פר' דוד פסיג לא הציג עצמו כנביא. אלא הציג תיאוריה שמסתמכת על ניתוח גיאגורפי וטפוגרפי של מדינות ,ובהסתמך על כך חוזה את עתידה של המדינה.והדרך בה תפעל. טענתו של פסיג שכל מדינה עוד מימי קדם שחיו בשבטים, הפחד הגדול שלה שמא זר יכבוש אותה. לכן אותם פחדים מתורגמים כיום לדחפים של מדינות לפעול ולחשוב בהסתמך לשיקול הגיאוגרפי. ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אך יש לה סדר הגיוני. הסתמכות רק על הפרמטר הגיאגורפ”