ביקורת ספרותית על במערב אין כל חדש - כריכה קשה מאת אֵריך מריה רֵמַרְק
ספר לא משהו

---

הנובלה שלפנינו כוללת בקושי 180 עמודים. בצאתה בשנת 1929 הופצה ב-10 מיליון עותקים ותורגמה ל-45 לשונות. היצירה האנטי-מלחמתית הזו היתה כנראה בעלת עוצמה לאחר מלחמת העולם (הראשונה, אז). אבל הספר שלפנינו הוא דוגמה טיפוסית לספר שלא צלח את שחיקת הזמן.
ומה בספר? פאול הוא חייל בן 20 שהתנדב עם חברים מכיתתו להלחם בשורות הצבא הגרמני. בתחילה הוא עובר טירונות, התעללויות והשפלות שבאות לשבור את רוחו במקום לרומם אותה ולתת לו מוטיבציה לשרת ולהגן על ארצו. כשקוראים שורות אלה הלב מתרחב וסבורים שלפנינו אדם עם תובנות אנטי-מלחמתיות דקות ונקבל מהן עוד. אבל מהר מאוד הספר מתחיל לייגע והוא דוגמה קלושה לספרים עוצמתיים שבאו בעקבותיו ומספרים סיפור מלחמה רחב היקף ומזעזע.
אין ספק שרמרק ניסה לכתוב באמת ספר אנטי-מלחמתי נוקב ובזמנו זה כנראה היה מספיק כדי להפיצו במספרים גדולים. היו זה לא היה מצליח לעומת ספרים כמו כפרה העצוב, נוטות החסד המונומנטלי, בחזרה אל קולד מאונטן שבא אחריו ומספר על מלחמות קודמות, אם לא עכשיו, אימתי? של לוי המספר את סיפורם של הפרטיזנים ואפילו ספרים קצת יותר עקיפים כמו ארבעים הימים של מוסה דאג. לעומת סיפורו של חייל הישיר והמטלטל בטח אין לו סיכוי.
הספר אכן קצר יחסית, כתוב בלי עודפי שומן מיותרים, אבל שמו "במערב אין כל חדש" מוכיח עד כמה המערב והמזרח וכמובן הצפון והדרום ממציאים יום יום ושעה שעה צורות הרג המוניות וקטלניות כך שבהחלט יש חדש והרבה. אפשר לקרוא, אבל אפשר גם לשאול בשביל מה.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על במערב אין כל חדש - כריכה קשה