ביקורת ספרותית על צופן דה וינצ'י מאת דן בראון
ספר טוב

---

נתחיל בזה שאת העובדות שמופיעות בספר צריך לקחת בעירבון מוגבל. אחרי שהצהרנו את מה שכבר ידוע אבל מרגישים תחושת חובה להזכיר אותו כל פעם מחדש, נעבור לחוות הדעת האמיתית.

האמת היא שהעובדות ההיסטוריות הן בעצם מה שעושה את הספר. בלעדיהן הוא כנראה היה עוד ספר מתח חסר טעם וריח. הסיפור המעט נוגע ללב של מריה מגדלנה ויחד עם זאת המסתורין השובה בכל מה שנוגע למסדר ציון וליאונרדו דה וינצ'י האקסצנטרי שובה את הקורא, תופס את תשומת ליבו וסוחף אותו לעולם חדש ולא מוכר של תיאוריות היסטוריות שיכולות להיות האמת לאמיתה אך גם באותה מידה עלולות להיות סיפורי סבתא.

לפעמים יש משהו מעייף ונסחב בכל האירועים שמתרחשים במהירות רבה אחד אחרי השני ובחידות שרק נערמות באיטיות וזוכות לפתרון רק אחרי זמן רב של קריאה. זו לא יצירת המופת שמצפים לה ומצד שני זה לא ספר רע בכלל, בעיקר בזכות הצדדים החדשים בהיסטוריה שאנחנו מכירים דרכו ושלא חשבנו לפני שיעניינו אותנו.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על צופן דה וינצ'י