ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 במרץ, 2012
ע"י Goerge
ע"י Goerge
כל כך הרבה ביקורות, לא יודע מה כבר אני יכול להוסיף חוץ מלהגיד את דעתי. מאוד התרגשתי מהספר שהוא רק יצא. היה המון רעש סביבו, לא היה מישהו שלא שיבח, והספר נראה מבטיח בהחלט...
את רב המכר המפורסם של דן בראון אני בוחר לחלק לשני חלקים החלק הראשון הוא החוויה מהספר תוך כדי הקריאה בו: אני חייב להודות כשקראתי את הספר בפעם הראשונה, מאוד נהנתי. בכל רגע נתון רציתי לדעת מה קורה בדף הבאה, עלילת הספר היא דומה מאוד למין "רדיפה", או "מירוץ" אפילו. כלומר יש תחושה חזקה מאוד שכל הזמן משהו עומד לקרות בהמשך וזה גורם לריגוש (מה שלצערי מתברר כאשליה כשמגיעים לסוף)
הבעיה בספר היא כשמפסיקים לקרוא אותו. ש"המירוץ" נגמר, ואין יותר "מרדף" ו"בריחה". שמסתכלים לאחור. זה השלב שהאשליה מתנפצת. שלא צברת שום ידע מיוחד בעקבות הספר, שחלק גדול מהספר רחוק מאוד מהמציאות. שתכלית כל ה"מרדף" הזה היא בעצם להסתיר את העבודה שהמלך הוא עירום. שצופן דה וינצ'י הוא פחות מרגיש כמו אהבה, ויותר דומה לסטוץ של לילה אחד; שבאותו הרגע זה מרגיש אמיתי ונכון וזה מסעיר. אבל יום אחרי הכל נראה מבולבל, שגוי ושקרי.
זאת תחושה איומה, אתה מרגיש מרומה. אתה מרגיש שהסיחו את דעתך במשך כל הזמן. שהזדהת עם רוברט במשך העלילה הרגשת חוכמה, כשהזדהת עם סופי הרגשת תשוקה. אבל כשסגרת את הספר, הבועה התנפצה - מה שנקרא בעגה של הפנטזיונרים והאלכוהוליסים "שלב ההתפקחות". ולנסות להחזיר את החוויה לפעם הראשונה שהיא קראתה, כלומר לקרוא את הספר ושוב להתאהב בו יהיה בלתי אפשרי כמו להחזיר את הזמן לאחור, בלתי אפשרי כמו להחזיר ולד אל הואגינה של אמו ממנה יצא. בסוף מגיע "שלב הניכור" או "ההכחשה" בו אתה מתרחק ממה שקרה ואפילו דיוון על הספר יראה מיותר ומעיק ומי ירצה להיזכר ברגע שמזכיר לו כיצד הוא רומה.
אני לא אומר שאנחנו לא צריכים סטוצים בחיים. אני רק לא אוהב שאנשים הקוראים לסטוצים שלהם אהבה זה ניראה לי מעוות.
צופן דה וינצ'י הוא ספר בסדר כל עוד מתייחסים אליו בפרופורציה.
"ספר של לילה אחד"
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
יפה אמרת!
ספר טוב הוא ספר שיתן לך משהו, ואכן גם אוצר מילים וכתיבה טובה היא חלק מהנאת הקריאה..
|
|
|
Goerge
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה לאנקה
וליעל. אחד מהקטגוריות מבחינתי לספר טוב או לא
"זה מה הספר חידש לי, מה הוא הביא שלא ידעתי". "מה הוא לימד אותי?", אם זה אוצר מילים, אם זה אירועים היסטורים, עובדות וכל פיסת מידע. במילים אחרות איך החכמתי מהספר (בנוסף כמובן לעלילה, להזדהות עם הדמויות, ועומק שלהם או כל דבר שתעלו על דעתכם). קוראים מייחסים לספר הזה חיבה בעיקר בגלל כמות המידע שהוא מעביר לכאורה לקורא, ומתייחסים אליו כאילו הוא אינציקלופדיה של מידע, וזה ממש רחוק מהאמת. ואני מסכים אם כולכם וציינתי את זה לא היתה עלילה בספר |
|
|
שרושקה
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
הזדהיתי
כלומר,ידע כן צברתי,אבל מדובר על החלק היותר עיוני,פרטים מעניינים כץ הספר.אבל בסופו של דבר יש תחושה כאילו הסופר התמקד יותר במידע ופחות בעלילה.וכן,צדקה יעל-מה שחשוב באמת,זו העלילה,והחלק הזה התפספס לגמרי לדעתי.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
ג'יאורג'י אתה כותב יפה. וזה מה שחשוב:)
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
לא אהבתי את הספר
אבל מתמיהה אותי התלונה על אי סיפוק ידע. רוב ספרי הקריאה לא נועדו "להוסיף ידע" (כך גם חלק גדול מספרי העיון, אבל לא זה הנושא). רוב ספרי הקריאה רחוקים מהמציאות. אנחנו בדרך כלל לא צריכים ספרים כדי לקרוא על המציאות...
|
|
|
Goerge
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה על ההערה :)
|
|
|
חלבי
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
זהירות
בקורות יכולות להיהרס כתוצאה מטעויות בכתב ראה הוזהרת
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
