ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 בדצמבר, 2010
ע"י כרמיתה
ע"י כרמיתה
קשה לי לומר משהו חד משמעי על הספר, מלבד שכדאי לקרוא אותו.
מחד - היה לי ממש קשה לצלוח את 100 העמודים הראשונים. השפה נראתה לי עמוסה יותר מדי בז'רגון חרדי-חסידי, והרקע מייגע ומפורט מדי.
מאידך - משם זה נקרא כבר בנשימה עצורה כסיפור הרפתקאות ואפילו מתח.
מחד - כל הדמויות בסיפור צופנות ניגודים וסתירות (אדמו"ר חרדי שגם אוהב את החיים הטובים וגם מתעניין בחקר המקרא וגם בנשים יפות; איש עסקים שהתעשר מסחר ביהלומי דמים שהוא גם חסיד כמעט שוטה שהולך בעקבות גחמות רבו ומרפד את דרכו בכסף; מדריך טיולים הולנדי נוצרי שמכיר היטב את טיבט אבל גם את ההלכה והמסורת היהודית וגם עסוק ברדיפת בצע). גם העלילה, שבה נשתל אדמו"ר בני-ברקי חסידי בלב הנוף הטיבטי וההוויה הבודהיסטית, מבטיחה מפגש מרתק ומפתיע.
מאידך - מצאתי את הדמויות סטריאוטיפיות (החסיד השוטה, הרופאה היפה, האדמו"ר החכם והמעמיק ראות), ואין הסברים אמיתיים למניעים שלהן ולתפניות תמוהות בעלילה.
מחד - המפגש בין עולם החסידות והקבלה לבין הבודהיזם הטיבטי כל כך מעניין ויפה
מאידך - חסרו לי תובנות מעמיקות יותר, כאלה שלא עליתי עליהן לבד כבר מזמן.
גם עושר הסיפורים החסידיים: אמנם יש בהם הרבה חכמה, אך, כפי שאומרת סלנה, הזאולוגית - לעיתים יש תחושה שמשתמשים בסיפור במקום להגיד משהו אמיתי, מהלב, משלך.
לא ספר שמותיר בי חותם עמוק, לא חוויית קריאה מעשירה. רחוק מ"חבלים", "נוצות" ו"עת הזמיר" המונומנטלי.
כן ספר שמעורר שאלות, פותח כמה צוהרים ומגביר את החשק לטייל בטיבט - אפילו שלי אין דנציגר עשיר ונאמן.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
