ביקורת ספרותית על יומנו של חנון 4 - קיץ קטלני - יומנו של חנון #4 מאת ג'ף קיני
בזבוז של זמן

---

למה? למה להציג את בני הנוער בתור היצורים האנוכיים ביותר עלי אדמות? בני נוער שאין להם אפילו טיפת חיבה להוריהם או לחבריהם, שום התחשבות בזולת שרק עושים דברים כי מכריחים אותם או כי הם ירוויחו מזה? האם זה באמת הנוער של היום? אני כבת נוער יכולה לומר בבירור: לא. אמנם אני באה מהציבור הדתי, אבל עדיין אני יודעת שלנוער של היום יש מעט אינטליגנציה, מעט יחס כבוד, מעט התחשבות בזולת. ההוכחה: עובדה שעשרות נערים קנו את הספר הזה. והלא ג'ף קיני טוען שמתבגר יעשה הכל כדי שלא יכריחו אותו להתקרב מרחק של עשרה מטרים לספר. שלא לדבר על לגעת באחד. בני הנוער של היום, הדברים הגרועים שאפשר לומר עליהם זה שהם יוצאים יותר מדי, לא שהם כל הזמן מתעצלים ונשארים בבית. הספר שהצחיק מליונים? בכל פעם שקראתי עוד אחת מהבדיחות הגסות שכתובות בספר תהיתי למה בעצם אני קוראת אותו? ומלבד זאת, מי אמר שבני נוער אינם אוהבים חופשות משפחתיות? האם להיות ילדותי כמו ראולי זה רע יותר מלהיות אנוכי כמו גרג? ואם כבר, קיני מכניס לספרו מעט מהיחסים בין אב ובן. הדבר היה עשוי להעלות את הספר מרמה של כוכב אחד לרמה של שני כוכבים. אך האם קיני מקדיש לזה זמן? לא. הוא רק נותן לגרג להתמרמר כמה אבא שלו מעצבן ונודניק.
לסיכום - ממש לא אהבתי, קיני מראה רק את הצד הריק של הכוס. את הצד המלא הוא כנראה בחר לשתות ולהבליע במעמקי גופו על מנת ששום דבר מצד זה לא יעז להיכנס לספר.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על יומנו של חנון 4 - קיץ קטלני - יומנו של חנון #4