עצוב,עצוב,עצוב ויש לי עוד המון מה להגיד על הספר.
כביכול,ג'ף קיני כתב את הספר כיומן של בן-נוער טיפוסי,גרג הפלי,אבל למעשה הספר(ככה אני לפחות חושבת.)הוא למעשה מראה של בני-הנוער,והמראה הזאת לא משקפת דברים חיוביים.
(ילדים שלא אוהבים ספרים,אלא אם זה קומיקס,הרביצה מול המחשב והטלוויזיה,ההתייחסות להורים,ניצול החברים ועוד..).
עוד סיבה לאכזבה מן הספר,היחס של גרג להוריו ולחברו ראולי,שנחשב החבר הכי טוב שלו(כביכול).
גרג מתייחס להוריו כמו אל אנשים זרים וצוחק עליהם לא פעם מאחורי גבם.
גם היחס לראולי,הוא לא משביע רצון.גרג מתייחס אל ראולי לא יפה,ולעיתים אף מכריח אותו לעשות דברים שאין לו שום חשק בהם.
אלו הדברים העיקריים שהפריעו לי בספר,כמובן,שיש עוד המון סיבות לאכזבה מהספר.












