ביקורת ספרותית על האמיתית מאת שאנדור מאראי
בזבוז של זמן

---

לא נעים להגיד, בלב כבד בצער וכמעט בבושת פנים, אבל בעיני מהווה הספר הזה, קריאתו,והנסיונות למצוא בו את הסופר אותו כל כך אהבתי בספריו הקודמים שיצאו לאור בעברית, מעין מסע במורד האיגרא רמא לבירא עמיקתא.
שאנדור מאראי, המחבר ההונגרי שזכה לתהילת עולם לאחר מותו בעיקר, בגין ספריו הנוקבים באמיתותם, עוז הביטוי והיכולת המרשימה לרדת לנבכי הנפש האנושית, כתב בספרו "האמיתית" שלושה מונולוגים בנושא משולש אהבה שהתנפצה לגיבוריה בפרצוף בקול רעם וצלצולים. סיפורם האישי מגולגל כשברקע הם מכנסים הגיגים ותאורים סמי-הסטוריים. ההקשרים העובדתיים ברמת סיפור המסגרת נועדו לתת לנו הסבר על התפוררותה של האריסטוקרטיה האוסטרו-הונגרית, ששיאה קיבל משנה תוקף בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ושנקברה סופית במהלך זו השנייה. הרי כולנו יודעים היטב, למצער או לשמחה, מה טיב הארועים שהתחוללו במחצית הראשונה של המאה העשרים, מה קרה למבנה החברתי-מדיני של אומות העולם. האלגוריה אותה ניסה הסופר לקשור בין הארועים הגלובליים עם מערכת היחסים המתמוטטת של גיבורינו האומללים מעוררי הפטתיות בגרוש,הינה כשלעצמה רעיון מבריק. אה מה? עליה וקוץ בה. מצפה הייתי מסופר ברמתו של שאנדור מאראי שחתום על יצירות מופת כמו "הנרות בערו עד כלות" , "גרושים בבודה", "הירושה" , שלא יתן לקורא את ההרגשה שהרומן הלא עלילתי הזה,דהיינו,"האמיתית", יצטרף לרשימת הספרים שאכזבו. הספר מלא באין ספור קלישאות, קיטורים,ריכולים, התבכינות, הצטדקויות, תירוצים והסברים נואלים על מר גורלם של הנפשות הפועלות יענו "אבודות", אין כאמור עלילה ושום דבר למעשה לא זז לשום מקום. התוצאה לטעמי משעממת טרחנית ומיגעת. ואני עוד תוהה על עצמי שהצלחתי לגמוע את המרחק מתחילה עד סוף.
יצירה לא חשובה של סופר חשוב. טוב, גם זה קורה...

» ביקורות נוספות של עידומיק
» ביקורות נוספות על האמיתית