ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה

---

התלבטתי אם לקרוא את הספר הזה או לא. מצד אחד, הוא נראה כמו ספר נוער שלא ידבר אליי כל כך; מצד שני, על הכריכה מופיעים שבחים מסופרים מהשורה הראשונה, כמו סטפני מאייר (דמדומים) וסטיבן קינג. בסופו של דבר הבנתי שבמוקדם או במאוחר, לא ארשה לעצמי לפספס את הספר הזה, והתחלתי לקרוא אותו.

קשה מאוד להבין על מה הספר מספר מתוך הכריכה האחורית. אני עצמי לא הבנתי עד שקראתי. בקצרה : קטניס, המספרת, היא נערה שחיה בכפר עני מאוד, אחד מסדרת מחוזות שכפופים לעיר העשירה מאוד הסמוכה, הקפיטול. העיר, כבר שבעים וארבע שנה, מכריחה את כל שנים עשר המחוזות, בכל שנה, לשלוח נער אחד ונערה אחת להתחרות במשחקי הרעב השנתיים. זאת כהוכחה לכך שלכפרים אין שום משמעות. בעתיד, במציאות הזו, אין לאף אחד כוח להתנגד לכך, וכך מוצאת את עצמה קטניס במשחק הזה – משחק שבו נזרקים עשרים וארבעה נערים ונערות לתוך אזור, בלי אוכל או שתייה, עם כלי נשק. עשרים ושלושה נהרגים או נרצחים באכזריות על ידי המשתתפים האחרים. אחד מנצח ונשאר חי. המשחקים מועברים בשידור חי לכל האזורים, כל הזמן, עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

אתחיל ואומר שקראתי את הספר הזה בתוך יממה אחת בלבד. כמו שכבר נכתב, זהו אכן ספר שמהרגע שמתחילים, נשאבים אליו לגמרי ואי אפשר לעצור, הוא ממש מתחנן להיקרא בשלוק אחד ארוך. למרות שהמציאות שמתוארת בספר שונה לגמרי משלי, לא הפסקתי לחשוב עליו וממש נכנסתי לאווירה שלו.

אבל חוץ ממתח עצום ומורט עצבים, יש שם גם סיפור אהבה (סוחט דמעות), תככים, מזימות ומניפולציות (מתוחכמות מאוד), וכל זאת על קטע צלו של הקפיטול. בכל פעם שחשבתי שאצליח לשער מה יקרה בהמשך, בהתחלה נראה כאילו צדקתי אבל אז בא מהפך חד בעלילה. בנוסף לכך, גם לקוראים המבוגרים יש קריצה בספר, בכך שהוא בעצם מהווה ביקורת נוקבת על תרבות הריאליטי והחטטנות של הדור שלנו.

קצת שבחים טכניים : החלוקה לפרקים בספר מעולה, בדיוק באורך המתאים. הכתיבה נעימה מאוד לקריאה מהירה. הכריכה מסקרנת מאוד, והסידור והעימוד של ההוצאה מעולים כתמיד. בקריאה הראשונה שלי בספר אפילו הסנפתי את הריח החדש של הדפים, אבל זה הרגל מוזר שלי לפני הקריאה (אחרי קריאה של גב הספר, עיון בכריכה ובסימניות המצורפות, קריאת כל הפרטים הטכניים שעמודים הראשונים ובירור מספר העמודים). הייתי אומר על הספר עוד משהו, אבל זהו ספויילר, ולכן כתבתי אותו בסוף הביקורת. קוראים חכמים – אל תגידו שלא הזהרתי מראש.

לסיום : ספר שאי אפשר לעצור. שאב אותי לתוכו לגמרי. נהניתי מאוד! אחד מספרי המתח הטובים שקראתי.מומלץ לילדים ולמבוגרים כאחד.


משחקי הרעב / סוזן קולינס, הוצאת כינרת, שנת הוצאה 2010, מאנגלית יעל אכמון, 334 עמודים.
דור, 6.10.
ספויילר קטן, למתעניינים : הספר הוא הספר הראשון בטרילוגיה. למה זה ספויילר? תחשבו בעצמכם.

ביקורת זו ואחרות בבלוג : http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1717196

» ביקורות נוספות של shortcuts
» ביקורות נוספות על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1