ביקורת ספרותית על טיגאנה (מהדורה מאוחדת) מאת גאי גבריאל קיי
ספר בסדר

---

טיגאנה
דווין הינו זמר בחסד הנקלע לסיפור אהבת מולדת ופטריוטיות המתרחש בעולם דמיוני באזור הקרוי חצי הכף. בדומה לגיבור הספר גם הסופר ניסה ליצור מוזיקה, למרבה הצער הוא הצליח. הספר טיגאנה מאת גאי גבריאל קיי בהוצאת אופוס יותר מאשר סיפור הרפתקאות הוא לחן קלאסי הכתוב במילים, ופה טמון מפלתו.
המוזיקה הקלאסית היא סוג אומנות הדורש זמן, המנגינה מתחילה בדרך כלל איטית ופשוטה וככל שמתקדמים ביצירה המנגינה הופכת עשירה יותר, מורכבת יותר, התווים שמתווספים תמיד עושים זאת בשקט ובצורה חלקה. לקראת אמצע היצירה יש את השיא, הקטע המורכב ביותר והעשיר ביותר ומרגע זה ועד לסוף היצירה היא הופכת נינוחה יותר ופשוטה יותר.

הסיפור מתחיל בפשטות דמות אחת עם קו עלילה פשוט ולאט לאט ככל שמתקדמים נוספים לנו דמויות מורכבות יותר עם עלילות מורכבות יותר השוזרות בתוכם את הדמויות הקודמות לקראת אמצע הספר יש את שיאו של הספר המראה לנו כיצד כל הדמיות נשזרות ביחד ואז מגיע הסיום שבו לאט לאט כל קווי העלילה מסתיימים ובאפילוג קו העלילה הראשון שראינו זה המדבר על דווין מגיע לסיומו, וכך אנו הופכים את הכריכה האחורית של הספר על גבי מילות הדף האחרון בתחושת הסיפוק שסיימנו את הספר ובחמש דקות הבאות אנחנו שוכחים שקראנו אותו.
הספר מתחילתו ועד סופו שומר על קצב ארכאי אחיד, ההתקדמות איטית ולא מלהיבה, ואחד משלושת המקרים היחידים בהם חשתי התלהבות היה בכלל כי קישרתי בין הספר הזה לספר אחר מפרי עטו של הסופר.
ובכל זאת הספר מקבל ממני ציון גבוה באופן משמעותי ממה שהייתי נותן בדרך כלל, בגלל השפה הראויה והעושר הלשוני ומשום שבאופן כללי אני תמיד אוהב להגיד שאי אפשר לטעות יותר מידי כשקונים את גאי גבריאל קיי

3.5/5 תולעים

» ביקורות נוספות של נתנאל
» ביקורות נוספות על טיגאנה (מהדורה מאוחדת)