ביקורת ספרותית על טיגאנה (מהדורה מאוחדת) מאת גאי גבריאל קיי
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 באוקטובר, 2017
ע"י רותם


ספרות הפנטסיה נמצאת בשנים האחרונות בתקופת הרנסאסנס שלה. אם בעבר היה מדובר בז'אנר שולי, מקום מפלט עבור גיקים ומכורים לדבר בלבד, והעלילות היו רדודות ועסקו בעיקר בגיבורים מסוקסים ונסיכות יפות, הרי שהמצב הזה השתנה מבלי היכר. ספרי הפנטסיה המודרניים הם מורכבים, עמוקים, מכילים בתוכם את כל קשת הרגשות האנושית ממש כמו ברומן של פרוסט, וגם לא מתביישים להיות אלימים מדי או מיניים מדי.
כמובן שכמו בכל תחום, גם כאן אפשר למצוא את החקיינים, ומי שיודע לברור את המוץ מן התבן, יודע להגיע אל הדבר האמיתי, יצירות המופת שמתחבאות בין ים ספרי הפנטסיה החדשים שמציפים את השוק.
"טיגאנה" הוא יצירת מופת. כבר אחרי חמשת העמודים הראשונים מבינים שכדברי דורותי מארץ עוץ, "אנחנו כבר לא בקנזס".
הספר לוקח אותנו אל עולם פנטסיה לא מוכר, שונה מאוד מהעולמות השחוקים והקלישאתיים שנהוג לטבוע בהם בעת קריאת הספרים הבינוניים הרבים שמציפים את הז'אנר. במקרה הזה - עולם שנבנה על פי קווי המתאר של איטליה הימי ביניימית.
ארץ המגף האיטלקית מוחלפת כאן בארץ הכף - חצי אי בצורת כף, מורכב ממספר מדינות קטנות ושבריריות, חלקן כבושות בידי מעצמה מהמזרח וחלקן בידי מעצמה מהמערב. מדינה קטנטונת אחת מצליחה לשמור על נייטרליות אך במחיר של חרדה והשפלה יומיומית אל מול המעצמות שמועילות בטובן לחוס על חייה.
מבלי להרוס את העלילה שנרקמת בעדינות לאורך הספר, הגיבורים הראשיים בסיפור חולקים כולם מכנה משותף אחד - כולם בניה ובנותיה של אומה שנכבשה ונחרבה, חיים בגלות, וחוברים יחד לכדי הקמת מחתרת שתשיב את אשר נגזל.
האופי האיטלקי הקלאסי נמצא בסיפור בכל צעד ושעל - השמות איטלקיים, הגיאוגרפיה, הטופוגרפיה והאקלים הם בעלי ניחוח טוסקני - כרמים, יקבים קטנים ונסתרים, עיירות קטנות. הגיבורים מבלים חלק רב מזמנם בשתיית יין משובח והאזנה למוסיקה שמתוארת כמשהו שמזכיר את האופרות הקלאסיות.
קסמו של הסיפור הוא לאו דווקא בסיפור המסגרת, שנטווה לאט ובמיומנות, ומרתק בפני עצמו, אלא בנדבכים ובכיסים הקטנים החבויים בתוך הסיפור - סיפורי משנה קטנים, חוויות כאילו שוליות של שינה משותפת בחוץ, מסיבות יין, הרפתקאות מיניות, בילוי משותף בפאב לצד הנמל ועוד. כל זאת נותן אופי לעולם והופך אותו לרב ממדי, עד כדי כך שהספר נהיה באמת למה שספר פנטסיה טוב אמור להיות - מקום מפלט מהיומיום האפרורי והשוחק.
על אף היותי חדש וטרי באתר, ראו המלצה זו כמשמעותית. אתם תודו לי.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Braveheart (לפני 8 שנים)
רויטל ק. מצטרף לגלית בחוסר הברירה שלך =)
גלית (לפני 8 שנים)
טוב רויטל ק.
עכשיו אין לך ברירה אלא לקרוא ולהחליט בעצמך
רויטל ק. (לפני 8 שנים)
הכנסתם אותי להתלבטות קשה לגבי מארג פיונבאר ...
גלית (לפני 8 שנים)
מה שלב אמיץ
הסטיגמה הזו לא נכונה כבר עשרות שנים - הארי פוטר נכתב בסוף שנות התשעים,כישור הזמן תורגם בתחילתו של אותו עשור,שיר של אש וקרח קיים בשוק הישראלי יותר מעשר שנים,
וגם טיגאנה בעברית קיים יותר מעשור
גבריאל קיי הוא ללא ספק אחד המשקיעים בתחום,המחקר שלו רציני הדמויות עגולות והעולם שהוא בונה מדוייק ועקבי.
את מארג פיונבאר לא אהבתי.
Braveheart (לפני 8 שנים)
המהדורה החדשה היא זו שבכרך אחד שכתבת עליה ביקורת. רויטל ק. מארג פיונבאר הוא בסגנון של נרניה עם קבוצת סטודנטים שמגיעה לעולם אחר וצריכים להציל אותו על פי הנבואות אבל מכוון יותר למבוגרים, וטיגאנה היא יותר סוג של שר הטבעות עם העומק ורוחב היריעה של הסיפור.
אז זה תלוי למה את מתחברת יותר בקריאה שלך.
רותם (לפני 8 שנים)
תודה braveheart ואפרתי. הספר אמנם נכתב ב 1990 אבל תורגם לעברית לאחרונה.
אפרתי - זו פנטסיה עדינה מאוד, ולכן מומלצת גם למי שלא מת על הז'אנר.
רויטל ק. (לפני 8 שנים)
הבנתי שיש הבדל גדול בסגנון בין מארג פיונבאר
לבין שאר ספרי הפנטזיה שלו, Braveheart.
האמנם?

אותי הביקורות על מארג פיונבאר די הרתיעו, ואפילו לא ניסיתי.
לשקול שנית?

ובאיחור קל, ברוך הבא לאתר רותם:)
אפרתי (לפני 8 שנים)
לאור ההמלצה הנלהבת, מי יודע, אולי גם אני אכנע.
Braveheart (לפני 8 שנים)
ומומלץ לקרוא גם את מארג פיונבאר שלו, טרילוגיה מצוינת. ואגב ברוך הבא לאתר =)
Braveheart (לפני 8 שנים)
רותם, תודה על הביקורת, מזכירה נשכחות =) מעניין הזמן של "השנים האחרונות" שהזכרת, הספר נכתב ב1990 לפני כמעט 30 שנה ועולם הפנטזיה כולו התחיל כמדומני בתחילת המאה ה20. אז אני לא בטוח שהספר משתייך להגדרה כל כך.
אבל חוץ מזה זהו באמת אחד הספרים הנפלאים.
רותם (לפני 8 שנים)
תודה רויטל. הכנסתי לעדיפות גבוהה ברשימת הקריאה שלי :-)
רויטל ק. (לפני 8 שנים)
אכן, גם הוא מוצלח.
אבל הפלגה לסרנטיום השאיר עלי יותר רושם.
תהנה:)
רותם (לפני 8 שנים)
עדיין לא קראתי. טיגאנה הוא המפגש הראשון שלי עם גאי גבריאל קיי. אבל עכשיו אני מכניס הספרים שלו לרשימת הקריאה. שמעתי ביקורות נלהבות גם על אריות אל ראסאן
רויטל ק. (לפני 8 שנים)
אכן ספר טוב.
את הפלגה לסרנטיום שלו אהבתי יותר (יחד עם ספר ההמשך שלו - אדון הקיסרים).





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ