הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 בפברואר, 2010
ע"י ~דניאל~
ע"י ~דניאל~
אני שונאת להגיד את זה ... אני כ"כ שונאת להגיד את זה, אבל אין לי ברירה פשוט.
הסרט כל כך יותר טוב מהספר.
הסרט פשוט מקסים, הרעיון של העלילה פשוט סוחף אותך לתוכו, הצבעים, התמונות, הזיכרונות.. אי אפשר שלא לראות את הסרט ופשוט להתאהב, שלא לדבר על הסוף שיסחוט דמעות גם מהאנשים הקרים ביותר.
לצערי הרב לא הצלחתי להתחבר אל הספר ולקרוא אותו ברצף ובהנאה... למרות זאת, אני לא אגיד מילה אחת רעה על הספר, כי העלילה מקסימה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
~דניאל~
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
למה אתה מתכוון כשאתה אומר "קריאה קלילה"?
אין לי שום בעיה עם הרעיון שהסיפור מסופר מכמה נקודות מבט (קלייר והנרי) ולא רק מנקודת מבט אחת. זה בסדר, להפך, זה הופך את זה ליותר מעניין.
קודם כל - אני ממש שונאת שמקטלגים ספרים לפי גילאים. זה ממש לא קשור לנושא. על ספר אין "מדבקת גיל" שמתארת את יעד הספר. אין כאן שום קשר לגיל, ואני מדברת איתך כאחת שקראה את כמעיין המתגבר, הארי פוטר, את מירב ספרים אמיל אזאר, וורוניקה מחליטה למות, האלכימאי, התפסן בשדה השיפון ועוד הרבה. האם זה באמת קשור? האם העובדה שאני בת 13 גורמת לי להיות מסוגלת לקרוא ספרים מסויימים שלטעמך הם כבדים? זה עניין של פרקספטיבה, של טעם, של פתיחות, ושל נקודת מבט. תאמין לי - כל ספר הוא עניין סובייקטיבי לגמרי. חלק יגידו על ספר שהוא ממש מטומטם, וחלק יגידו שהוא גאוני, בלי קשר לגיל!!! אז אל תכניס את הגיל לעניין! ושוב פעם, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "קריאה קלילה" האם אתה רומז משהו? תן לי להגיד לך משהו אחד, Novartza ואולי גם להוסיף משהו לידע שלך ולדרך שבה אתה מסתכל על הדברים. "קורא צעיר כמוך" זה משפט מתיימר מאוד, ומאוד מאוד מתנשא. ואני הייתי ממליצה לך לשנות אותו. אני מתנצלת שהתגובה שלי לא הייתה נאותה, אבל מאחר ואני מכבדת את דעתך על הספר, אני מצפה ממך לכבד את דעתי. אין לי בעיה שתביע את דעתך על כתגובה, אבל אל תחפש סיבות לעובדה שלא אהבתי את הספר כמו "זה לא לגילך" או כדומה. האמן לי, הגיל שלי לא קשור לכאן, פשוט לא התחברתי אל הספר כקוראת ספרים. שיהיה יום טוב, דניאל. |
|
Novartza
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
זה לא מיועד לקריאה קלילה
בעיניי הספר מאד מרתק, עמוק, וכלל לא מייגע.
סגנון הכתיבה עם הקפיצות בזמן, המעבר בין קלייר להנרי כדמות מספרת, הפיתוח האיטי של העלילה, אמנם מהווים אתגר לא קל לקורא (לא הייתי ממליץ עליו לקורא צעיר כמוך, בלי כוונה להעליב), אך מוסיפים לכתיבה מימד נוסף של עומק, והעצבות הנסוכה על פני הסיפור עד הסוף (שהשאיר אותי עם טעם של עוד, ותקווה שאודרי תכתוב לספר המשך על אלבה), משתלבת היטב ברגישות ובעדינות בה אודרי מטפלת בסיפורם של הנרי וקלייר לכל אורך הספר. |
3 הקוראים שאהבו את הביקורת