ביקורת ספרותית על הדרך מאת קורמאק מקארתי
ספר מעולה

---

כשהתחלתי לקרוא אותו חשבתי לעצמי כמה הזוי ולא הגיוני ואפילו מוגזם זה יכול להיות שנאבד את עצמנו שנאבד כיוון.. ואז ממש באמצע הקריאה... הגיע אסון האיטי אל כותרות העיתונים. לא יכולתי שלא להשוות ולא יכולתי שלא להרגיש שההקבלה קיימת.
הכאוס ואובדן האנושיות הרשעות והרוע שבמחיר ההישרדות חדר אליי כשהתחילו בהאיטי הביזות והרציחות. למרות שתמיד הבנתי את השבירות האנושית שלנו לא האמנתי בה.
ואז חשבתי איפה הייתי אני בתוך הכאוס הזה. איפה הייתי שמה את עצמי בין השורדים, לאן זה היה מוליך אותי, למקומות האפלים ביותר? אני רוצה להאמין שהייתי נושאת את האש.

ספר מטלטל מאוד שהשאיר אותי עם מחשבות לכל כיוון אפשרי עד ששאריות של קורנפלקס מקופסא ישנה היה לי קשה לזרוק מבלי לחשוב.

דווקא הסוף מצא אותי קצת מפקפקת כשחדר לשם קורטוב של אופטימיות שהיתה לי זרה קצת אחרי הדיאלוגים המאוד קצרים, ממצים של הישרדות.

מומלץ, בעיקר לאלו שבגישת "הכול יהיה בסדר".

» ביקורות נוספות של רונית
» ביקורות נוספות על הדרך