ביקורת ספרותית על מחול העקרבים מאת שפרה הורן
ספר מעולה

---

"את ישנה לצדי, מתנשמת ברכות, ואני מאזין לחלומותייך, מתבונן בגלגלי העיניים הרוחשים תחת עפעפיים שקופים. שדייך הולמים את אימומי כפות ידי, ירכך חובקת את בטני. אני למד אותך. אצבע אצבע, שערה שערה, פלח פלח. נקבוביות העור, גומת אבעבועת רוח המתחפרת ברקה השמאלית, פלומת האפרסק הזהובה על הירכיים, אגל הזיעה על השפה העליונה, הפה הפעור, נים רוק דקיק. עורך רוטט תחת מבטי ואת פוקחת עיניים, מפרידה בין אצבעותיי, נושקת לכל אחת מהן בנפרד, מאחה ברוקך פצעים, מורחת צרי ותופרת, בחוטי משי סמויים מן העין, את צלקות נפשי."

חיכיתי המון לספר חדש של שפרה הורן. אכשהו לא משנה מה, המילים שלה חודרות דרכי ויש בהן מן ליטוף רך כזה. שפה מופלאה ורכה.

הספר פתח בפניי דברים שאיכשהו אף פעם לא העמקתי בהם עד הסוף. מה חוו אותם אלו שהגיעו משם, מהמקום האיום הזה שנקרא "שואה" פה, בארץ שלנו? ולאן הם הגיעו? כל הזמן היתה לי תחושה שהם הגיעו למקום מבטחים, אבל כנראה שזה לא רק הפיזיות שלנו, מה קורה בנפש, בבפנים הזה שלנו שסופג וסופג ואוגר את הקולות, הריחות, הפחדים. כמה באמת בטוחים הם הרגישו בין אלו שלא הבינו מה קרה שם? מה באמת הם עברו.

למרות ההיבט הזה זה לא ספר של שואה אלא ספר ישראלי כל כך, ירושלמי עדין שמפגיש אהבה ופחדים ובעיקר מפגיש אותי עם חיים אחרים כל כך רחוקים מחיי אבל ממש לא זרים לי אלא מופלאים במידה מסוימת, הצבעים, הריחות התחושות, הכול עובר ונספג בתוכך. העצב קיים בספר אבל הוא מרחף בעדינות בין הדפים ולא מעיק.

אני ממליצה ואפילו מאוד. הנאה עצומה שמתהווה מההתחלה ועד סיומה של הקריאה. שוווה!!!

» ביקורות נוספות של רונית
» ביקורות נוספות על מחול העקרבים