ביקורת ספרותית על מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
ספר טוב

---

קיבלתי את הספר לקריאה ממישהי שהכרתי, דתיה, שרבות משיחותינו סבבו סביב הדת, כשאני מייצג את הקו ה"רציונלי", ה"מדעי" ודנו בכל מני נושאים ברומו של עולם.
אחרי שנפגשנו כמה פעמים היא החליטה להביא לי את הספר הזה, ואמרה שהוא ענה לה על כל השאלות שהיא אי פעם שאלה בנושאי חיי היום-יום.

מה שריגש אותי בספר הזה זה האותנטיות שלו. אלו הם שני אנשים אמיתיים, שמתכתבים בשפה "שלנו". בת הקיבוץ שואלת שאלות שהרבה חילונים סקרניים, ואותו חייל/בן ישיבה עונה לה תשובות מפורטות - ומביא סימוכין לא רק מהדת אלא גם מספרי פסיכולוגיה ומדע.

לקראת הסוף ממש התרגשתי. ידעתי כבר מהכריכה האחורית שאותו חייל נפל במלחמת יום הכיפורים, וכשהתאריכים התקרבו לקראת אוקטובר 73' הצתמררתי מכל מכתב ומכתב. המכתב האחרון הותיר אותי עם כאב גרון - חנק של דמעות.

על התוכן האמיתי של הספר - הנושאים והשאלות הדתיות העולות מן הספר - כל אחד יכול לפרש בדרכו שלו, ואת הפירוש שלי ודעותיי שלי אני שומר לאותה מישהי שנתנה לי את הספר.
אני כן אגיד, בנימה מאוד כללית, שלדעתי בספר יש א-סימטריה מסויימת.
אותו דב הוא אדם מאוד משכיל, ובאמת צורת ההתנסחות שלו מדהימה - אבל הוא לא מתכתב עם אדם ששווה לו ביכולות האינטלקטואליות שלו - אלא עם נערה צעירה, בת 16 עד 18 (ההתכתבות ארכה כשנתיים), שלה לא היו את ה"כלים" שיש לו להתמודד ולסתור את דעותיו.
אני גם לא חושב שהיא כל כך רצתה להתווכח איתו - אלא יותר לשמוע פשוט את ה"סיבות הדתיות" לכל מני דברים - אבל זה עשוי לגרום לאנשים להשתכנע שאכן דב צודק בכל דבר. ולדעתי האישית אין זה כך.
זוהי בהחלט הצצה מעניינת לעולם הדתי, ולמניעים והסיבות של דתיים וכל מני סיבות - אבל לדעתי הספר הזה, בגלל הנסיבות של הא-סימטריות, יכול להציג את הדעות האלה כ"אמת מוחלטת".
(דב מביא טיעון של פסיכולוג נגד גירושין. אבל האם אותו פסיכולוג הוא היחיד לקבוע בתחום ? האם אין דעות אחרות ? האם הזמנים לא השתנו ?).

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על מכתבים לטליה