ביקורת ספרותית על הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום מאת ריקרדו סטרפאסה
ספר טוב

---

כשסיימתי לקרוא את הספרו הזה, האסוסיאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא של סרט ישן שראיתי לפני שנים ארוכות: הבלונדיני עם הנעל השחורה. מדובר בסוג של פארודיה ואפילו פארסה על סרטי הפשע והריגול. על פי ויקיפדיה, אחד מיסודות הפארסה הוא קצב עלילה מסחרר שמהירותו גדלה ככל שהעלילה מתקרבת לסופה ואת זה יש לנו כאן בשפע, תוך שימוש נרחב בהומור מסוג הנונסנס. רמת הטירוף בספר הזכירה לי גם את ספרו של מריו סימל "אפשר גם בלי קוויאר" ובהחלט סביר שריקרדו סטרפאסה קרא אותו.

בימים אלו כאשר בחדשות מרבים לדבר על מעשי רצח, אונס וטרור, קצת מוזר לקרוא סיפור שלוקח את הנושאים האלו ומשתעשע איתם בהומור. בנוסף לכל אלו לקח סטרפאסה דייט בין בחורה נאה, יצירתית ביותר ובעלת דמיון רב, לבין בחור הרואה את עצמו כסופר ואשר יש לו פנטזיות מאוד ספציפיות בקשר לבחורה, מחתרת סינית שלא היתה ולא נבראה, סוכנים סמויים מפרגוואי, שוטרים, ערבב את הכל ביחד ומה שיצא הוא סיפור טוב חסר מעצורים, סוג של כדור שלג המתגלגל מבלי שמישהו יוכל לעצור אותו, אשר גרם לי לחייך למרות מעשי הפשע אותם הזכרתי. בימים קשים אלו, זה לא דבר של מה בכך.

כתוב נפלא, תרגום מצוין ובהחלט מומלץ לכל מי שמחפש מפלט ולו גם קצר ממועקות התקופה.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום