ביקורת ספרותית על תנינה במישור החוף מאת טלי כהן־צדק
ספר טוב

---

יתושים, זיהום אוויר והכאבים שלי, אלו הדברים שהייתי מעלים מהעולם אם הייתי יכול. אבל לכל דבר יש השלכות, בלי יתושים תיפגע שרשרת המזון, זיהום אוויר הוא תוצר של קידמה אנושית ובלי הכאב הכרוני לא הייתי מי שאני היום.

יום אחד נתניה נעלמת לשירה. היא נוסעת הלוך וחזור כדי לוודא, אבל זה ברור לה, נתניה נעלמה. הדבר הזה זורק אותה עשרים שנה אחרונה לניסוי מופרך שהיא ומיכה, האקס המיתולוגי, ערכו בקלות דעת של שיכרות בדירתו של אמיר, הגאון הערירי שיזם את הניסוי.

בקדחתנות ובתעוזה, שירה נאלצת לזנוח את חייה ולדלוק אחר מיכה, לדאבונו הרב של בעלה.

אז נתניה נעלמה, למי אכפת מנתניה, אבל מה אם דברים חשובים יותר יעלמו? בעלה? הבנות שלה? בבת עיניה?

אין גיבורים ואין נבלים בסיפור הזה, כולם קצת גם וגם. בהומור ובכישרון רב מעמידה כהן-צדק דמויות אנושיות, כנות ומורכבות, בעלות מעלות ומגרעות שהעין לא יכולה לפספס.

אהבתי איך בתוך כל השיגעון הזה, שירה עדיין לא יכולה לשחרר מהאינסטינקטים האימהיים שלה (כי אפשר אחרת). כמו גם, את גילויו של אמיר, כגאון טרגי-מרושע. תמהתי האם יתכן כי לא באמת נפטר אלא השתמש במניפולציה על משתתפי הניסוי (כך שלא יוכלו לאתרו).

מסקרן כיצד כהן-צדק חשבה על הרעיון המקורי. חשבתי שצפיתי מספר תפניות בעלילה, אך הסופרת לרוב התעלתה עליי.

אנשים נפרדים, מתרחקים, נפטרים, אבל נעלמים? זו כבר קריאת תיגר על המציאות, כבר אי אפשר לדעת מה אמיתי ומה לא.

לשירה ולמיכה נוצרת הזדמנות לחוות (גם אם לזמן קצר) חיי משק בית משותפים. הצצה למה שיכול היה אולי לקרות ביקום מקביל.

ההמשלה של המצב שלהם והחיים בכלל לתשבץ היגיון הייתה מבריקה בעיניי, כי אם נצליח לפענח את תשבץ האיגיון של החיים, אולי גם נצליח לסדר את הדברים קצת אחרת, כמו שבאמת היינו רוצים.

שירה יוצאת למסע של התמודדות עם מה שנכפה עלינו, ומה שניתן לבחור, עם מה שנעלם ומה שלא ניתן להתעלם ממנו עוד.

ספר מקורי, שנון וסוחף,
מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על תנינה במישור החוף