ביקורת ספרותית על הביתה הלוך חזור מאת אילה דקל
ספר טוב

---

אבא שלי הלך לעולמו החודש, היה לי חשוב שהספר הראשון שאני אקרא יהיה קשור לאובדן, כדי לאפשר לי עוד קצת להתחבר רגשית לעצמי ולנסות לעכל.

בלוויה של סַבָּתָהּ, ליאורה נתקלת באישה מבוגרת שלא פגשה מימיה, אישה שטוענת לקשר דם איתה ושנושאת סוד שעתיד לטלטל את עולמה המעורער בלאו הכי.

ליאורה נחשפת לקורות משפחתה בפריז, ישראל, ובעיקר באלכסנדריה. ביצירתה, חושפת אותנו דקל, בסגנונה החד והסוחף, להתמודדות עם אובדן – אובדן הילדות, אובדן הזהות, ואובדן של שכול.

האלימות שחוותה ז'קלין מבעלה הייתה טריגר עבורי, לאור המתרחש בשנים האחרונות במדינה ולאור סדרת פרקי "יוצאים מהכלל" האחרונה, אותם אני רואה עם זוגתי.
מרבית הדמויות הגבריות בסיפור, מוצגות באופן שלילי. הגיבורות האמיתיות הן הנשים, הפועלות בעוצמה וברגישות למען גורלן וגורל משפחתן.

הים היווה מוטיב חוזר לאורך הסיפור, אליו נסחפות הדמויות לאורך דורותיהן, החל מז'קלין ועבדול, עבור במוריס ופעולותיו וכלה בליאורה ובנה. אני שמח שסיפורה של ז'קלין אינו הסתיים בטון עגום יותר, אלא כשהיא מוקפת באוהביה.

ספר טוב ומרגש,
ארבעה וחצי כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על הביתה הלוך חזור