סודות הם כמו עולם מקביל. הם מוסיפים צבע ומעוררים עניין יותר מזה הקיים. הם עוד שכבה.
יש כל מיני סוגי סודות. יש את הסודות בין חברים. אלו בעלי תוקף מוגבל. כשהחברות מתמוססת - הסוד גווע יחד איתה. הוא מאבד מכוחו, והופך ללא רלוונטי. ויש את הסודות מהמעמד היותר גבוה- הסודות המשפחתיים. הם לעולם לא מתים. ההפך. הם מתגלגלים מדור לדור, וכל דור בתורו מוסיף עליו עוד פרטים, כמו לבזוק תבלינים על תבשיל, כדי לחדד טעמים ולהוסיף פיקנטיות ועקצוץ. עם השנים הם הולכים ומתעבים עד שהם מקבלים מעמד של מיתוס.
במהלך טקס ההלוויה של סבתא מרסל, מגלה נכדתה ליאורה סוד משפחתי אשר ראשיתו בשנת 1930 בפריז, נודד משם לאלכסנדריה שבמצרים, וסופו בישראל בשנת 2010. הסיפור מסופר במקטעים של אז והיום, קדימה ואחורה, ממש כשם הספר המדויק כל כך לתוכן. "הביתה הלוך חזור."
אותו סוד שהחל עשרות שנים אחורה, יטלטל את עולמה של ליאורה, יגרום לה להסתכל בעיניים פקוחות ומפוכחות על חייה שלה, ולשאול את עצמה שאלות שלא תמיד יש עליהן תשובה אחת שהיא חד משמעית.
הספר מתמקד בנשות המשפחה, נשים אשר נאלצו לעשות בחירות בחייהן, כולן בחירות כואבות, שכל אחת מהן נדרשה לקבל החלטות משנות גורל וסדרי עולם, כל אחת מהן ניחנה באומץ ונחישות, וכל סיטואציה שעמדו בה, אילצה אותן לבחור ללכת בדרך מסוימת, ואותה הדרך שבחרו, היא זו אשר שירטטה את צורתה של המשפחה הענפה והעתידית שתצמח ברבות השנים.
הספר נוגע במשפחתיות, בשורשים ובזהות. ואם להסתכל על הספר בראייה רחבה יותר, אפשר להגיד שהספר עוסק בדו קיום, ויותר ממובן אחד, ובכמה אופנים.
הספר הזה חיכה לי הרבה זמן, תמיד ספרים אחרים דחקו אותו לאחור, וכשהתחלתי לקרוא אותו, ונשאבתי - כן ממש כך, לא הבנתי למה לא עשיתי את זה הרבה קודם. לפעמים לדברים יש לא רק את הקצב שלהם, אלא גם את הסיבות שלהם שלא תמיד אנחנו יודעים מה הן, אבל הרגשתי שדווקא עכשיו, בתקופה הכל כך מורכבת הזו, הספר הזה הגיע אלי בעיתוי הכי נכון, ונוסף לו איזה נדבך שחידד את כל מה שקורה מסביב.
העובדה שהספר מבוסס על מקרה משפחתי אמיתי בחייה של הסופרת העצים לי את חווית הקריאה, ואני ממליצה עליו בחום.


















