כמעט בכל משפחה יש סודות. אף פעם אנחנו לא באמת יודעים את הרקע והעבר של ההורים שהביאו אותנו לעולם.
לעיתים אנו מגלים דברים שלא היה לנו מושג לגביהם, ולפעמים הסודות הולכים ביחד איתם...
ההשראה לספר הוא סיפור אמיתי שקרה בחיי הסופרת.
הדמות הראשית היא ליאורה, דתלשית בעברה הנשואה לאיתמר ולהם שני ילדים.
בנעוריה התגוררה בהתנחלות סמוך לאוכלוסייה פלסטינית, וכל יציאה מהבית הייתה
מלווה בפחד ובדריכות שיא לכל רחש במהלך הנסיעה.
"הנסיעה מחוץ ליישוב הייתה כמו רולטה רוסית, והרולטה הרוסית הייתה השגרה.
אף פעם לא יכולת לדעת אם תיתקע בדרך.
כאילו הווייז שעדיין לא הומצא אז היה מכריז, 'לא הגעת אל היעד ואולי גם לא תגיע אליו'
עם הזמן כבישים חדשים נסללו, וחומה גבוהה חצצה בין האוכלוסייה הפלסטינית לישראלית.
אבל החרדה מידפקת על דלתות הלב שלי עד היום.
בכל פעם שאני נכנסת למכונית, היא נכנסת איתי: אולי לא אגיע"
במהלך הלוויה של סבתה מרסל מתרחש אירוע המטלטל את עולמה,
ליאורה מחליטה לחקור את העניין ומגלה סודות המשפיעים על מהלך חייה.
כתיבת הספר נעה בין השנים 1930 - 2010
והקורא חווה את המנהגים, התרבויות, הטקסים הדתות והאמונות.
בכללי אני פחות מתחברת לסגנון כתיבה 'ישראלי' (למעט סופרים מסויימים)
אבל הסיפור מעניין, והוא נוגע ללב. מומלץ.


















