![100 חורפים [מאה חורפים] - מיכל שלו](/100x154/bookimages/covers3/35484.jpg "100 חורפים [מאה חורפים] - מיכל שלו")
ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 במאי, 2024
ע"י ורד
ע"י ורד
זה הספר הראשון שקראתי מספרי מיכל שלו, ואני מניחה שזאת הסיבה שאהבתי אותו לעומת האחרים, אם כי אני חייבת לציין שהוא שונה בהיבט נוסף.
העלילות מעניינות - כמו בכל ספריה מיכל שלו שוזרת עלילות שונות, אבל כאן העלילות רציפות: הספר מחולק ל3 חלקים נפרדים כשכל גיבורה מקבלת את מלוא תשומת הלב בחלק שמוקדש לה, בניגוד לספרים האחרים שיש גיבורה ראשית וגיבורי משנה שהסיפור שלהם מסופר במקביל.
ספוילרים:
החלוקה הזאת מאפשרת אבחנה מורגשת בין התקופות ההיסטוריות - כל אחת מהגיבורות חיה בתקופה שונה ובמקומות שונים, ועל אף שהתמודדו עם קשיים דומים, התפאורה מסביב ורוח התקופה יוצרת עלילות שונות מיוחדות.
זה מדהים איך למעשה אפשר לקחת 3 בחורות שחוות את כמעט אותן הקשיים ומתמודדות בצורה דומה, ולבנות לכל אחת סיפור מעניין אחר: שלושתן חוו אובדן של אח/אחות, שלושתן חוו קשיים כמעט זהים במציאת זוגיות ובביסוס שלה, לכשמצאו את בחיר ליבן, בדגש על אשה אחרת שהייתה ברקע... והכל שזור בצורה מיוחדת כשכל גיבורה "עולה שלב" באפיון הדמות, במקביל למציאות ההיסטורית של אותה תקופה.
מה פחות אהבתי? את ההיבטים הפחות ריאליסטים והדברים שקרו "כאילו במקרה". הדמות של אדם לא הייתה כל כך אמינה, אותי הוא לא הצליח לשכנע שבאמת אהב את פאני ובטח שלא אהב את כריסטינה וסתם השתעשע איתה. לא אהבתי גם את מה שנתקלתי בו בהמשך בספרים נוספים של הסופרת - הגיבורה האשכנזיה העשירה עם סבא וסבתא העשירים מארה"ב הודות לרכוש הרב שהצליחו להציל לפני השואה ובהתאם אורח החיים שלהם עשיר להחריד והם עצמם אנשים טובים ומשכילים שמנהלים אורח חיים תואם...
בתור אשכנזיה שהסבים שלה עלו לארץ כפליטים חסרי כל כמו רוב ניצולי השואה, ונאבקת קבוע במיתוס של האשכנזים העשירים, לא אהבתי את זה ולא התחברתי. היה אפשר ליצור עלילה יפה גם בלי להדגיש את עושרם המופלג של פאני ומאיר ושל ורה ופאול, עם ובלי ההשוואה לאורח החיים הסוציאליסטי של עמיקם וחבריו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
