ביקורת ספרותית על אילן גדל בברוקלין מאת בטי סמית

---

גילוי נאות: לא יצא לי לקרוא את הספר, אלא רק חלק ממנו שפורסם במאגדת סיפורים עם ערך חינוכי
אותו חלק השאיר עלי רושם שהוביל לכך שחיפשתי את הספר, אבל לא מצאתי אותו, לכן ליקטתי מידע על הגיבורים ועל העלילה בנפרד

החלק המדובר עוסק באירוע צדקה שפראנסי הוזמנה אליו, שכלל הצגה של ילדה עשירה בשם מרים שרצתה לתת בובה מיוחדת לילדה עניה בשם מרים, אבל למרות שהיה מדובר באירוע צדקה וכל הנוכחים שם היו עניים, אף ילדה בשם מרים לא התנדבה לקבל את הבובה כדי שלא יגידו עליה שהיא ענייה
אחרי שהמנחה אמרה בצער שחבל שאף אחת לא תקבל את הבובה, פראנסי מחלה על כבודה והציגה את עצמה בשם מרים (מסתבר ששמה המלא היה מרים פראנסי) וקיבלה את הבובה תוך הדגשה של המנחה שהילדה העשירה נותנת מתנה לילדה הענייה והמסכנה, וחוזרת למקומה עם ליווי של מקהלת בנות שקוראות לה קבצנית, כשהמספר מציין שכולם היו עניות וכולן רצו את הבובה, אבל הן שמרו על כבודן לעומת פראנסי

בדיעבד - גם בתקופה המדוברת זה נראה כמו קטע לא מציאותי, אבל מי מחפש מציאות בסיפור? ותחושת ההשפלה של פראנסי עברה בצורה מדויקת וגם המסר - חסד וצדקה שנעשים בצורה שמשפילה את המקבל, לא שווים הרבה, אם בכלל

בעוונותיי הנחתי שפראנסי יהודיה (בגלל השם מרים שלא השתמשה בו? בגלל שגרה בברוקלין?) ומליקוט המידע הבנתי שטעיתי, אבל הורגש משהו מנחם בכך שלפחות בספר הזה לא מתמקדים במסכנות של יהודים אלא של מהגרים בכללי, למרות שמביקורת אחרת כאן הבנתי שהספר נגוע באנטישמיות, שוין

» ביקורות נוספות של ורד
» ביקורות נוספות על אילן גדל בברוקלין