קרן, שימי לב שאם כתבת סקירה על הספר, אמנם תוכלי בעתיד לשנות אותה, אבל היא לא תופיע בדף הראשי בסימניה, וסביר שלא יראו אותה. עריכה של סקירה לא תציג אותה כסקירה חדשה.
כמו כן, למה זה מוקדם מדי לכתוב סקירה מיד כשסיימת לקרוא את הספר? נראה כעיתוי הנכון, שבו את עדיין זוכרת את הספר בצורה מיטבית.

לסקאוט
זה בדיוק "החטא ועונשו".

לאהוד בן פורת
הספר לא מדבר על מרתפי הוותיקן. cave בצרפתית זה גם מרתף וגם איש תמים (בעגה עבריינית). התרגום של השם לעברית הוא חד מימדי.

אושר, דת זה לא משהו שאפשר לחפש בה הגיון. גם ליהדות לא חסר.
קשה לי להאמין שלא נתקלת בדברים דומים, כנראה שפשוט יותר קל
לך (מן הסתם) להבליג למשהו שאתה מרגיש קשור אליו.

הייתי בוותיקן בשנות ה-90. לא הכניסו את אח שלי כי הוא לבש מכנסים קצרים. מקום בלי היגיון:-(

מכל ספרי אנדרה ז'יד זה אולי הספר היחיד שהוא כתב ולא יצא לי לקרוא.
בכנות, לא יודע, לא נראה לי מעניין לקרוא משהו שנקרא "מרתפי הותיקן",
למרות שדן בראון ב-"צופן דה-וינצ'י" הצליח לעשות מחומר שכזה רב-מכר.

לאושר
כן

לעמיחי תראה, חוץ מלקרוא לו רסקולניקוב הוא באמת הצמיד את אפיוני דמותו ללאפקאדיו.

רסקולניקוב ופורפי... קרן קראת את החטא ועונשו?

תודה שכתבת.
בזכותך בדקתי בויקיפדיה, ושם נכתב שז'יד כתב ספר על דוסטוייבסקי.

יצאנו פיתות כמו שאומרים הילדים. איך, איך זה באמת, מפתיע, יצאנו חלשים.

ל-Ranran
דווקא לציניות כן שמתי לב.

מחכה להתרשמות ארוכה יותר שלך כשתגיע.
מה הכוונה משיק להחטא ועונשו? גם שם אדם רוצח אדם אחר וחוזר בתשובה?

קרן, קריאת התגובה שלך הפתיעה אותי. איך לא שמת לב לציניות הכמעט בוטה שבתגובתי? הסקירה שלך היא אחת המשעשעות שקראתי לאחרונה.

אולי במקום להעלב, אפשר לנסות להסתכל באופן קצת אחר על הספר
הדמות של לאפקאדיו מעוצבת באופן עקבי בהשקה לרסקולניקוב. המסקנות של ז'יד ושל דוסטוייבסקי בנוגע לדת שונות לחלוטין, אבל המסקנות לגבי טבע האדם דומות למדי.

אווילים שכמונו!