ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באוגוסט, 2017
ע"י מורי
ע"י מורי
מה זה היה בדיוק הספר הזה?
משפחת דה באראליול, בשלהי המאה ה-19, מונה כמה וכמה חברים מכובדים, מהם רוזנים ומהם פשוטי עם יחסית בצרפת. רובם ככולם מאמינים בדרגה זו או אחרת בכנסיה, פרט לאחד מהם, אנתים, שלאחר התגלות מסויימת הוא הופך למאמין אדוק, לאחר שזמן רב היה שייך לבונים החופשיים החילוניים. מיד לאחר הפיכתו למאמין הוא מאבד את כל רכושו וממעמדו הרם הוא הופך לפושט רגל. הכנסיה מבטיחה לעזור, אבל מתברר שיש קנוניה.
בחסות הקנוניה, אנשים שונים, עבריינים בנשמתם, פונים לאנשים עשירים, חלקים ממשפחת באראליול, ומבקשים תרומה לחילוץ האפיפיור שלטענתם נחטף והוא מצוי במרתפי הוטיקן. מי שמכהן כאפיפיור אינו זה האמיתי, אלא תחליף שהוא בובה בידי החוטפים. המאמינים האדוקים כמובן משלמים ומשפחת באראליול היא אך דוגמה לפארסה הזו. אבל הסיפור אינו על האפיפיור, אלא על בני משפחת באראליול הצבעוניים.
ועכשיו לפרדוקס: הספר אינו משעמם, אך אין בו שום עניין לאיש. הסיפור מטורלל, לא נוטה לשום כיוון, מאליל פושעים, לועג לכנסייה וכל העיסה... נו, עיסה.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
קראתי רק את "הסימפונייה הפסטוראלית והשער הצר" שלו, ומאוד נהניתי.
ואם אתייחס לביקורת שלך, כנראה שבזה אסתפק .... |
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ואני לתומי חשבתי שסוף סוף מישהו מספר על הספרים הסודיים שמוסתרים במרתפי הווטיקן.
על הספר הזה בהחלט אוותר. |
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
"אין בו שום עניין לאיש".
אנשים שאינם מגלים עניין בספר לא מדרגים אותו בחמישה-ארבעה כוכבים, כפי שעשו זאת 8 מתוך 12 המדרגים. |
|
|
סוריקטה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אני דוקא אהבתי,
אבל אולי זה מפני שיש לי חיבה יתירה לסופרים שלא דופקים חשבון ולוקחים לעצמם את החופש להתפרע כמה שמתחשק להם.
|
|
|
אנקה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
גם אני נתתי לו ציון 3 כוכבים אבל לא זוכרת כלום ממה שקראתי.
זה סימן גרוע ביותר.
ואולי זאת לא אני בכל זאת :) |
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יאללה, תן ציון.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
