ביקורת ספרותית על משוואה עם נעלם מאת אורי אדלמן
ספר טוב

---

כשהייתי בחטיבת הביניים התנדבתי בספרייה הציבורית שליד ביתי. אני זוכר שליד דלפק ההשאלה עמדו שתי עגלות מלאות בספרים "מומלצים" או אלו שנשאלו הכי הרבה ע"י קהל הקוראים, ולא משנה כמה ספרי סיפורת למבוגרים היו לנו בעומק המבנה 80% מהקוראים היו מתרכזים בשתי העגלות ויוצאים משם עם ספרים. כל קיום הספרייה היה מרוכז בשתי העגלות הללו.
עוד מראה שאני ממש זוכר זה את שני הספרים של אורי אדלמן (משוואה עם נעלם ושעות מתות) מרופטים, לא משנה כמה עותקים הספרייה החזיקה כולם הגיעו בסוף למצב מרופט ומשומש. 16 שנים אחרי בעקבות המלצה פה בסימניה החלטתי לתת צ'אנס לספר המרופט והמשומש ואיזה תענוג זה היה! כבר הרבה זמן לא קראתי ספר מתגמל.

גיל שדה חוזר מארה"ב לאחר שאחיו בורח מהכלא שבועיים לפני השחרור ובמהלך החיפושים אחר אחיו הרבה גופות מתחילות להיערם וגיל נמצא האשם העיקרי למותן כך שהוא מתחיל מסע בריחה ממשטרת ישראל ועוד גורמים מסתוריים על מנת לחיות ולהבין לאיפה אחיו נעלם ואיך הכל קשור לאביו שנהרג בתאונת דרכים שנתיים לפני.
הספר נפרש על פני חמישה ימים וכל פרק עוקב אך ורק אחרי גיל, איזה כיף זה! יש איזושהי מגמה בספרות המתח בשנים האחרונות לעקוב כל פרק אחרי דמות אחרת, לתת מספר זוויות, להגביר את המסתורין, להראות איך כל הסיפורים מתקשרים אחד לשני בסוף ופתאום יש כאן סיפור שפשוט עוקב אחרי דמות אחת בכל רגע במשך חמישה ימים רצופים, וזה כל-כך כיף ומזרז את תהליך הקריאה, בדיוק מה שספר מתח טוב עושה. הפרקים קצרים ומותחים וגם אם חלק מהדברים שמתרחשים בספר הם קצת הזויים ולא מותאמים למציאות הם נסבלים בזכות הכתיבה של אדלמן והעלילה הכללית שמספיק מותחת כדי שנוותר לו "ונעלים עין" על חלק מההגזמות.
אמנם הספר נכתב לפני 25 שנים אבל הוא מותח ומרגיש רלוונטי גם לימינו (חוץ מזה שהדמות צריכה לשכור בלשית שתבדוק לו כל מני דברים שהיום אפשר למצוא באינטרנט בדקה או העובדה שלרוב לא היו סלולרים כך שצריך למצוא את הטלפון הקווי הקרוב כדי להתקשר).

אמנם זאת לא יצירת מופת אבל זה ספר שלא מזלזל בקוראים שלו ויודע למתוח אותם ממש עד העמוד האחרון והוא עושה את זה עם המון הומור ומתח ישראלי שישאירו אתכם עד השעות הקטנות של הלילה בקלות.

» ביקורות נוספות של On The Road
» ביקורות נוספות על משוואה עם נעלם