ביקורת ספרותית על לילית ואחרים מאת פרימו לוי
ספר לא משהו

---

ספר מאכזב.
את "הזהו אדם" לא אהבתי, אולי כי יש סופרי שואה טובים יותר מפרימו לוי כגון אידה פינק וקצ'טניק, אולריך בושוויץ' ואפילו ויקטור פרנקל.
אחרי הספר הנוכחי התחזקה תחושתי שפרימו לוי לא באמת יודע לכתוב. סיפורי השואה הקצרים שלו מתארים דמויות בלתי מעניינות בעליל וקשה לי, שבועיים אחרי שסיימתי לקרוא, לזכור ולו אחת מהן.
החלק השני של הספר מעט יותר טוב. בתחום המדע הבדיוני יש דוגמא מפורסמת לסופר נהדר שלא יודע לכתוב – הלא הוא אלילנו אייזק אסימוב. אצל אסימוב הדמויות סטראוטיפיות להבהיל אבל הרעיונות.. הו הרעיונות שלו כל כך נפלאים שסולחים לו על השימוש השטוח שלו בגיבוריו.
גם לפרימו לוי כמה רעיונות טובים אבל חוסר הבנתו בז'אנר המדע הבדיוני מכשיל אותו שוב ושוב. אתן רק דוגמא אחת כדי להמחיש את טענתי. פרימו מתאר שני אייים בפולינזיה שמתגורר בהם מין זן מכרסמים ייחודי עם צורת רביה פלאית שבה הזרע הזכרי נישא ברוח, כמו אבקנים.
זה רעיון נפלא אבל לייחס אותו לזוג איים אמיתיים ולתאר כמה עובדות היסטוריות וגיאוגרפיות אמיתיות בפולינזיה הצרפתית כדי לקשט בהם את הבדיה גורמים לקורא להאמין שמדובר בסיפור אמיתי ולחשוב: מעניין ואפילו נפלא, לא ידעתי שבאמת יש יונק שמתרבה בצורה כזו. עד שהקורא הנפעם בודק בויקיפדיה ומגלה שלא מיניה ולא מקצתיה ואין יונק כזה. כמעט עשיתי צחוק מעצמי כשחשבתי לספר את הבדיה הזאת לנכדי חובב הביולוגיה.
בז'אנר המדע הבדיוני מותר לעשות הכול פרט לבלבול מכוון של הקורא והוצאת הסיפור מתחום ה- "כמה היה נפלא/נורא לו זה היה באמת" לתחום ה- "חה, חה, חה איך סידרתי אותך ושכנעתי אותך שזה סיפור אמיתי".
בסך הכל הטבע באמת מלא במוזרויות ובפלאות ולא כל כך קשה למכור לנו סיפורים שכאילו מתרחשים באיים אקזוטיים.
סיפור אחר בספר, ללא קשר לשום סוגה, אינו אלא התהדרות מביכה של הסופר בכך שהוא יודע לייצר משפטים פלינדרומיים בעלי מובן. כמי מתעסק בתחום לא מעט – אלף זה הרבה יותר קל ממה שחושבים ובית לכתוב סיפור שכל כולו אוסף פלינדרומים עם קשר מאולץ ביניהם.. נו, באמת, זה בעיקר לצרכי שופוני יא נאס.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על לילית ואחרים