ביקורת ספרותית על החיים האמיתיים - הסדרה הקטנה # מאת אדלין דְיֶידוֹנֶה
ספר טוב

---

קשה לא להמליץ על הספר הזה, הוא כתוב מצוין, הרעיון הבסיסי שלו טוב. בלי לעשות ספוילר אומר שמדובר בשאלה הקלסית מה אירוע טראומטי יכול לעשות. חלקנו נהרסים ממנו ,לתמיד, וחלקנו מפתחים תשוקה עזה לעשות הכול כדי להתגבר ואפילו לאיין אותו.
הגיבורה, ששרדה את הטראומה מנסה להציל את אחיה. הדימוי שאקח איתי מהספר הוא שבתוך נשמתו של כל מי שנהרס מטראומה יש עדיין טירה גאלית זעירה בתוך ההריסות שלוחמיה האמיצים לא נכנעים לצבאות השחור שמסתערים עליה.
הספר אינו שמח, כמובן, אבל לזכותו יאמר שהוא מעניין. אפילו מרתק. יש חלקים שנקראים בנשימה עצורה. את החלק האחרון שלו קראתי פעמיים. פעם אחת כדי לקלוט ופעם שניה כדי להבין. יחד עם זאת הוא רחוק מלהיות מדכא.
לחובתו יאמר שחלק מהסיבה שהוא אינו מדכא היא שהוא גדוש מדי. אין הזדהות מוחלטת עם הגיבורה או עם אחיה כי קורים בספר יותר מדי דברים משמעותיים. אני מנחש שבספרה הבא (זה ספר ראשון של המחברת) היא תלמד את סוד המינון הנכון וכיוונון הווליום .
כתבתי פעם שבזמן שאני פנסיונר שהדבר שיש לו הכי בשפע זה זמן פנוי. בתי, לעומת זאת, כמו כל אמא, היא היצור הכי עסוק בעולם ורגעי הפנאי שלה יקרים כמו תחמוצת אירופיום המשמשת ביצור טלפונים חכמים ויקרה קצת יותר מהרואין טהור.
ולכן אני שוקל בחרדת קודש איזה ספרים לשים לה בצד לקריאה מאחר ויש לה שתי תכונות ממש גרועות – היא סומכת על הטעם שלי בעיניים עצומות והיא לא מסוגלת להפסיק לקרוא ספר אפילו אם הוא לא מוצא חן בעיניה. אולי אפילו דווקא כשהוא לא מוצא חן בעיניה, תכונה שמתפתחת כנראה אצל אימהות ונכנסת לפעולה כשהילדים הקטנים עושים להן את המוות.
לכן החלטתי אחרי התלבטות קשה לא להמליץ על הספר לבתי.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על החיים האמיתיים - הסדרה הקטנה #