ביקורת ספרותית על לילית ואחרים מאת פרימו לוי
ספר מעולה

---

אין טעם רב לפרט כל אחד מ-36 הסיפורים המתפרשים על כ-225 עמודים. פרימו לוי מעולם לא איכזב אותי והספר הזה לא שונה מאחרים. לוי יודע את מלאכת כתיבת הסיפור הקצר והסיפור המלא כאחד.
ובכל זאת מה?
פראנקל, ב"האדם מחפש משמעות", מצא משמעות, עבורו, כדי להתגבר על מוראות מחנה הריכוז ולהמשיך לחיות. פרימו לוי עשה דבר דומה, פשוט בתכלית: להתבונן בבני האדם שבאו, שחיו, שסבלו, שרזו, אבל לא ממש השתנו מעברם או השתנו באופן קיצוני. כל התופעות האנושיות בהן התבונן לוי היו עבורו עולם ומלואו, הסחת דעת ועניין להעביר בו זמן, להתגבר על רעב ואכזריות, לגלות טוב לב בעולם בו יש חיים קשים או מוות קל, עולם בו אנשים הם בני אדם ולא רק מספרים באושוויץ, לבושי כתונת פסים או עובדי עבודת פרך.
למשל, סיפור הלילית נמסר לו מפי תאומו, תאום על פי לידה, תאום ביום ובשנה, מפי אדם המצוי בפרשנות בריאת האישה, הלילית, הנגדית לאדם, האדמית, לא חווה. כל זה נמסר לו, ללוי, כשההוא ולוי עצמו מסתתרים בפקודת המשגיח בצינור בקוטר מטר, ביום גשום במיוחד, כשהעבודה פסקה בשל הבוץ העמוק והם חולקים בחצי תפוח לאות יום ההולדת המשותף ומודים לאל על הבוץ. לוי מייצג את החילוני, השני מייצג את יודע הפרשנות. שניהם מעבירים שעת בוץ בדיון אינטלקטואלי.
סיפוריו מפעימים. עולם ומלואו נברא ונגמר בדפים ספורים, קפסולה של חיים ומוות במקום הבא מן החיים ומיועד למוות ובאמצע יש חיים ואילו חיים. בכישרון מדהים לוי מפעים אותנו עד אין קץ. אף מילה מיותרת, שום דימוי שחוק להעשרת הכתוב סתם כך. הכל חד וחלק.
שליש מהספר מוקדש למתרחש באושוויץ, כאמור, ועד בכלל השואה, אבל זה לא ממש ספר שואה. מכאן והלאה הספר ממשיך עם סיפורים מאירי עיניים, מאת אדם אינטליגנטי וסקרן בלתי נלאה, לא רק מאירי עיניים, מכשפים ממש. כדרכם של סיפורים קצרים הם באים משום מקום והולכים לשום מקום, אבל המקום הזה הוא ראשו של לוי, ראש סקרן ועתיר דמיון.
אפשר לבוא אל הספר כשכבר קראתם משהו ויותר של לוי, אפשר לבוא אליו כספר ראשון המדגים את יכולותיו הווירטואוזיות. תוכלו להוסיף אותו לרשימת הספרים המפעימים שכבר קראתם מסוגת הסיפורים הקצרים המשובחים.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על לילית ואחרים