“ספר מרתק, כואב, קשה, "כבד על הנשמה", שמעורר לא מעט מחשבות והרהורים. אי אפשר לקרוא את הספר הזה בצורה שוטפת... בספר הזה העמודים לא עוברים מצד לצד בלי להרגיש. חייבים לבצע הפסקות ביניים. צריך כושר מעולה כדי לצלוח אותו ללא הפוגות.... לי, כל הפוגה הייתה עזר לעיכול המילים השזורות בסיפור הלא קל הזה. כל הסיפור כתוב על ידי הדמות הראשית – נוגה. היא גינגי'ת מנומשת, סמוכה בגילה לגיל שלושים, עובדת בהנהלת”

“על חוט השערה מספר את הסיפור של נוגה, צעירה שנשואה לבן, איש משרד הביטחון ומתחיל כאשר בן נעלם באפגניסטן תוך כדי משימה חשאית. הסופר בעיקרו מספר את ההתמודדות של נוגה עם האובדן ואי הוודאות כאשר חלק אינטגרלי מאותה התמודדות כוללת קריאת היומן של "אשתו של הנווט" כפי שזו מתוארת בספר שהיא כמובן תמי ארד - המחברת של הספר. החלקים הטובים בספר לדעתי הם קטעי היומן המקוריים, הם עצובים, מעניינים ונותנים (לי לפחו”

“את הספר בחרתי באופן אקראי מתוך ספרייה מלאת ספרים שקניתי או קיבלתי פעם ולא הספקתי לקרוא. חיפשתי משהו קליל, משהו ישראלי עם דרמה, אבל דרמה מקומית. בדיעבד זו הבחירה הכי טובה שיכולתי להגריל לעצמי. ספר הביכורים של תמי ארד מספר סיפור שמתחיל ומסתיים באמצע. בין לבין היא מספרת גם על ההתחלה של הדמות הראשית, פרופסור יהל נבות, מהעיניים שלו ושל דמויות המשנה, ביניהן בת זוגו נטע ובנות הזוג שהיו בעברו ובני הזוג”

“מאוד בעייתי לכתוב ביקורת על "סיפור שמתחיל בסוף", כי מדובר בתמי ארד, אישה שהסיפור שלה הולך לפניה (בצדק או שלא). אבל אני אכתוב בכל זאת, כי אני מאמינה שברגע שאדם כותב ספר, הוא חושף את עצמו לביקורת- לטוב ולרע. התחלת הספר מבשרת טובות. לקוראים, לא לגיבורה, שהתאלמנה בגיל צעיר עם פעוט, על כל מה שמשתמע מכך, וזו רק ההתחלה. אני שמחתי לגלות את הנופים המוכרים של עמק יזרעאל, סרבלים ירוקים, השפה והלקסיקון של”

“ספר מרתק, כואב, קשה, "כבד על הנשמה", שמעורר לא מעט מחשבות והרהורים. אי אפשר לקרוא את הספר הזה בצורה שוטפת... בספר הזה העמודים לא עוברים מצד לצד בלי להרגיש. חייבים לבצע הפסקות ביניים. צריך כושר מעולה כדי לצלוח אותו ללא הפוגות.... לי, כל הפוגה הייתה עזר לעיכול המילים השזורות בסיפור הלא קל הזה. כל הסיפור כתוב על ידי הדמות הראשית – נוגה. היא גינגי'ת מנומשת, סמוכה בגילה לגיל שלושים, עובדת בהנהלת”

“על חוט השערה מספר את הסיפור של נוגה, צעירה שנשואה לבן, איש משרד הביטחון ומתחיל כאשר בן נעלם באפגניסטן תוך כדי משימה חשאית. הסופר בעיקרו מספר את ההתמודדות של נוגה עם האובדן ואי הוודאות כאשר חלק אינטגרלי מאותה התמודדות כוללת קריאת היומן של "אשתו של הנווט" כפי שזו מתוארת בספר שהיא כמובן תמי ארד - המחברת של הספר. החלקים הטובים בספר לדעתי הם קטעי היומן המקוריים, הם עצובים, מעניינים ונותנים (לי לפחו”

“את הספר בחרתי באופן אקראי מתוך ספרייה מלאת ספרים שקניתי או קיבלתי פעם ולא הספקתי לקרוא. חיפשתי משהו קליל, משהו ישראלי עם דרמה, אבל דרמה מקומית. בדיעבד זו הבחירה הכי טובה שיכולתי להגריל לעצמי. ספר הביכורים של תמי ארד מספר סיפור שמתחיל ומסתיים באמצע. בין לבין היא מספרת גם על ההתחלה של הדמות הראשית, פרופסור יהל נבות, מהעיניים שלו ושל דמויות המשנה, ביניהן בת זוגו נטע ובנות הזוג שהיו בעברו ובני הזוג”

“מאוד בעייתי לכתוב ביקורת על "סיפור שמתחיל בסוף", כי מדובר בתמי ארד, אישה שהסיפור שלה הולך לפניה (בצדק או שלא). אבל אני אכתוב בכל זאת, כי אני מאמינה שברגע שאדם כותב ספר, הוא חושף את עצמו לביקורת- לטוב ולרע. התחלת הספר מבשרת טובות. לקוראים, לא לגיבורה, שהתאלמנה בגיל צעיר עם פעוט, על כל מה שמשתמע מכך, וזו רק ההתחלה. אני שמחתי לגלות את הנופים המוכרים של עמק יזרעאל, סרבלים ירוקים, השפה והלקסיקון של”