ביקורת ספרותית על על חוט השערה מאת תמי ארד
ספר בסדר

---

על חוט השערה מספר את הסיפור של נוגה, צעירה שנשואה לבן, איש משרד הביטחון ומתחיל כאשר בן נעלם באפגניסטן תוך כדי משימה חשאית.
הסופר בעיקרו מספר את ההתמודדות של נוגה עם האובדן ואי הוודאות כאשר חלק אינטגרלי מאותה התמודדות כוללת קריאת היומן של "אשתו של הנווט" כפי שזו מתוארת בספר שהיא כמובן תמי ארד - המחברת של הספר.
החלקים הטובים בספר לדעתי הם קטעי היומן המקוריים, הם עצובים, מעניינים ונותנים (לי לפחות, יליד 1983 שלא קרא שום דבר בשנים סביב נפילתו בשבי של רון ארד ב-1986) הצצה בהתנהלות המשפחה של רון מול הרשויות ופולטיקאים בארץ ובעולם ואיך מתמודדת תמי אשתו עם המצב הבלתי-אפשרי שנקלעה אליו יום בהיר אחד. החלקים הפחות טובים בעיני היו החלקים בהם נוגה מספרת על ההתמודדות שלה. מובן מאליו שיש חפיפה בין שתי הנשים מסיבות ברורות ולכן הורגש לפעמים שאין הבדל ביניהן, מצד אחד זה מתקבל כי מי שעומד מאחורי שתיהן היא תמי ארד, מצד שני זה פגם לי קצת בקריאה כי הייתה בזה חזרתיות לפעמים שלא הוסיפה.
הספר כתוב בצורה מאוד קולחת, ולמרות שלפחות בסיפור של רון ארד כמו שאנחנו יודעים ההתפתחויות בעלילה היו מוגבלות לצערנו, הספר מצליח להיות מותח וסיימתי אותו מהר.
הרגשתי בסיכומו של דבר שאילו הייתה מחליטה תמי ארד לפרסם אוטוביוגרפיה זה היה יכול להיות יותר מעניין, כי היא כותבת מצוין, והכנסת היומן לתוך פרוזה לא תרמה מספיק. כמובן שלהחלטה הזו יכולות להיות סיבות שקטונתי מלשפוט.
לסיכום, ספר מעניין, עצוב ולעיתים מייאש ומתסכל מאוד (כי את הסיפור של רון לפחות אנחנו מכירים). ממליץ למי שמתעניין ברון ארד ובהתמודדות הבלתי אפשרית עם חיים אחרי שבן זוג נשבה/נעדר.
הלוואי ויהיו בשורות על מצבו

» ביקורות נוספות של פפיון2
» ביקורות נוספות על על חוט השערה