ביקורת ספרותית על כשהמוזיקה נגמרת מאת תומר ורשה

---

כשהמוזיקה נגמרת. תומר ורשה. ספרי ניב. 349 עמודים.

כמו רבים וטובים, גם אני הכנתי ערמה מכובדת של ספרים לחגי תשרי בכלל וליום הכיפורים בפרט.
ושלשום החלטתי להציץ בדפים הראשונים של הספר, ואתמול בערב מצאתי את עצמי- מסיימת אותו.

הפעם אתחיל במה שכתוב על הכריכה של הספר:
כאשר פרופסור רומן אנדרסון מוזמן לבלות סוף שבוע במלון בחברת כוכבים הוליוודיים, הוא מרגיש על גג העולם. מפגש עם צעירה בשם איימי רוג'רס, המאשימה אותו באונס, הופך את עולמו. בזמן שהראיות נגדו נערמות, אנדרסון מגייס לעזרתו בלש בדימוס, המתגורר במלון עם בנו בן ה-17.
האם רוג'רס מעלילה עליו? מה הסיבה לכך? ואיך זה קשור להתאבדותה של בחורה צעירה במוסד פסיכיאטרי שנה קודם לכן?
בספר ביכורים רוקם תומר ורשה עלילת מתח בלשית העוסקת באחד הנושאים החמים ביותר כיום, המאבק באלימות המינית. ספר מעורר מחשבה על מציאות מורכבת ומטרידה ועל היחסים החמקמקים שבין מוסר וחוק, צדק ואמת, נקמה וחסד וגברים ונשים בעידן ה-metoo.
המחבר, עורך דין לזכויות אדם והגירה שהתמחה במשפט הפלילי, הודיע כי כל הכנסותיו מהספר יועברו כתרומה ללובי למאבק באלימות מינית בראשותה של יעל שרר.
*
ראשית, כל הכבוד שהסופר החליט לתרום את ההכנסות למאבק באלימות מינית- זה תמיד מבורך.
העלילה לכאורה די בנאלית (ממש לכאורה). תלונה של בחורה על אונס של פרופסור למשפטים באחוזת נופש. אנדרסון- הפרופסור שמואשם באונס מתעקש בכל דרך שהוא חף מפשע.
ובעידן ה-METOO כמה קשה להיות בצד של הנאשם. דעת הקהל, מערכת המשפט וכולם מצדדים בקורבנות.
בסרט הצרפתי האשמה, שהוקרן לפני כמה חודשים, הסוגיה הזו מובאת בפני הצופה בצורה מוחשית ביותר.
תומר ורשה הוא עו"ד שמכיר היטב את מערכות המשפט, מחליט למקם את העלילה בארה"ב ולא בישראל. שזו החלטה מעניינת.
הוא משלב בעלילה את גל, בחורה צעירה שבמהלך הטיול הגדול מגיעה לארה"ב וחוברת לבלש ובנו במטרה לסייע לאנדרסון. לא ברור עד כמה היא משמעותית בהתפתחות העלילה, הייתה לי הרגשה שזו תשתית לספר ההמשך במידה ו-וורשה יחליט לכתוב.
הכתיבה קולחת, הדמויות לא מתוחכמות מדי, הבנייה של המתח- ראויה (פה ושם יש קטעים מיותרים), הרצון של הקורא לפצח את הפרשה גרמה לי לנסות ולחשוב האם ומי באמת עומד מאחורי איימי רוג'רס.
נ.ב. האיור על הכריכה- פחות היה לטעמי.
ממליצה על הספר לחובבי ספרות המתח.

» ביקורות נוספות של מירי דליצקי
» ביקורות נוספות על כשהמוזיקה נגמרת