“חמשים גוונים של אדום קראתי לאחרונה על ארטמיזיה ג'נטילסקי, ציירת בתקופת הרנסנס, שהייתה ידועה בציוריה הבארוקיים. אחת מגיבורותיה, היא לוקרציה, אצילה שנאנסה והחליטה לשים קץ לחייה, ובכך למחות את הבושה ומכאוביה. היא מניפה סכין בוהקת, שעוד רגע תפלח את חזה. הציור של ארטמיזיה, מבטא חווית אונס אכזרי שהיא עצמה עברה כנערה. בניגוד לגיבורת ציוריה לוקרציה, ששמה קץ לחייה, ארטמיזיה בחרה בחיים, להיות ציירת”

“שום דבר אינו שחור. קלר ברסט. מצרפתית- רמה אילון. 213 עמודים. הוצאת כתר. סיפור חייה של פרידה קאלו. הביוגרפיה של פרידה קאלו מוכרת לי היטב. משהו בדמותה ובציורים שלה, גרם לי להתחקות אחרי תולדות חייה. שמעתי הרצאות, קראתי ספרים, צפיתי בסרטים, ולמרות זאת- החלטתי לקרוא את הספר הזו ולו בגלל השם שלו והציור על הכריכה. פרידה קאלו הייתה "טיפוס טיפוס" מה שמכנים. כמה עובדות: בילדותה נפגעה קאלו ממחלת הפולי”

“סיפור חייה סוערים של פרידה קאלו, כמה חושניות, אומץ וחופש בגוף כלוא. מרתק לקרא על גדולי האומנות של זמננו שחיו בתקופה מאד לא פשוטה. (מצד שני, מתי קל לחיות פה ואיפה...) קיבלתי מבט חדש על האומנות שלה. כתיבה מרתקת, ממש כאילו נכתבה בידיה של פרידה. העוצמה!!! הצבע לחיים מובטח.”

“לכאורה ספר קופצני בזמנים, באירועים ובציורים. בסוף הספר מתקבלת תמונה מלאת דילוגים של חיים משותפים של דיאגו ריברה ופרידה קאלו על מכלול חייהם: אהבותיהם בתוך ומחוץ לנישואין, המנועים שדחפו אותם לצייר ולהניע אחד את השני. דייגו הוא מנוע אומנותי, הוא מתמסר למשימה ונושא הציור מרגע שהוא מקבל את המשימה, בעבודה רציפה ואינטנסיבית, עד לסיומה. הוא אינו שועה ל"עצות" ולביקורת למעט זו של פרידה, אשתו הקבועה למעט”

“חמשים גוונים של אדום קראתי לאחרונה על ארטמיזיה ג'נטילסקי, ציירת בתקופת הרנסנס, שהייתה ידועה בציוריה הבארוקיים. אחת מגיבורותיה, היא לוקרציה, אצילה שנאנסה והחליטה לשים קץ לחייה, ובכך למחות את הבושה ומכאוביה. היא מניפה סכין בוהקת, שעוד רגע תפלח את חזה. הציור של ארטמיזיה, מבטא חווית אונס אכזרי שהיא עצמה עברה כנערה. בניגוד לגיבורת ציוריה לוקרציה, ששמה קץ לחייה, ארטמיזיה בחרה בחיים, להיות ציירת”

“שום דבר אינו שחור. קלר ברסט. מצרפתית- רמה אילון. 213 עמודים. הוצאת כתר. סיפור חייה של פרידה קאלו. הביוגרפיה של פרידה קאלו מוכרת לי היטב. משהו בדמותה ובציורים שלה, גרם לי להתחקות אחרי תולדות חייה. שמעתי הרצאות, קראתי ספרים, צפיתי בסרטים, ולמרות זאת- החלטתי לקרוא את הספר הזו ולו בגלל השם שלו והציור על הכריכה. פרידה קאלו הייתה "טיפוס טיפוס" מה שמכנים. כמה עובדות: בילדותה נפגעה קאלו ממחלת הפולי”

“סיפור חייה סוערים של פרידה קאלו, כמה חושניות, אומץ וחופש בגוף כלוא. מרתק לקרא על גדולי האומנות של זמננו שחיו בתקופה מאד לא פשוטה. (מצד שני, מתי קל לחיות פה ואיפה...) קיבלתי מבט חדש על האומנות שלה. כתיבה מרתקת, ממש כאילו נכתבה בידיה של פרידה. העוצמה!!! הצבע לחיים מובטח.”

“לכאורה ספר קופצני בזמנים, באירועים ובציורים. בסוף הספר מתקבלת תמונה מלאת דילוגים של חיים משותפים של דיאגו ריברה ופרידה קאלו על מכלול חייהם: אהבותיהם בתוך ומחוץ לנישואין, המנועים שדחפו אותם לצייר ולהניע אחד את השני. דייגו הוא מנוע אומנותי, הוא מתמסר למשימה ונושא הציור מרגע שהוא מקבל את המשימה, בעבודה רציפה ואינטנסיבית, עד לסיומה. הוא אינו שועה ל"עצות" ולביקורת למעט זו של פרידה, אשתו הקבועה למעט”