ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 בספטמבר, 2022
ע"י מירי דליצקי
ע"י מירי דליצקי
אין מה לראות פה". מאת קווין וילסון. מאנגלית: שירי שפירא. הוצאת עם עובד. 245 עמודים
"הם לא רצו לשרוף את העולם. הם רק רצו להרגיש פחות לבד בתוכו" עמוד 211.
באחת הביקורות שנכתבה על הספר, הכותרת הייתה "שעלילת הספר מופרכת". ינואר 2022- המציאות הינה מופרכת יותר מכל עלילת ספר או תסריט, אז לכן אתייחס לספר כסיפור דמיוני על גבול ההגיוני.
ראשית, הסופר – יודע לספר סיפור. זה כל כך לא מובן מאליו בתקופה זו. אני לוקחת ליד כל מיני ספרים שנכתבו ע"י אנשים נשים וטף, ובאמת לא ברור לי כיצד הם ראו אור ולמה.
לא כל מי שיש לו סיפור חיים מעניין, למד כתיבה בסדנא לכתיבה יוצרת (כולל אני), הוציא את הספר במימון המונים או בכל דרך אחרת- הוא סופר. רחוק מזה.
ולכן כאשר שקעתי בעלילה של הספר, בניית הדמויות, ההתרחשות מופרכת ככל שתהייה- נהניתי מאוד.
מדיסון שעונה על ההגדרה בחורה מבית טוב יוצרת קשר עם חברתה מהעבר- ליליאן שבהחלט יכולה להיות האנדרדוג הקלאסית.
הפגישה הראשונה ביניהן הייתה בפנימייה יוקרתית לנערות. כבר במפגש הזה היה ברור שהמעמד הגבוה רומס ויכול לקנות את המעמד הנמוך בכסף ושלמונים אחרים.
חולפות השנים, מדיסון מתחתנת עם גבר שסולל את מעמדו בפוליטיקה האמריקאית ואילו ליליאן מחפשת את עצמה בתחום התעסוקה, מגורים, עבודה ובעיקר החיים.
המפגש המחודש בין השתיים נוצר לאחר שמדיסון מבקשת מליליאן שתבוא לסייע לה בגידול תאומים. המפגש מתרחש בטירה מהחלומות שמשפחתה של מדיסון גרה בה, וליליאן שממש אין לה מה להפסיד נעתרת לבקשה של חברתה.
ואלו העובדות היבשות ומכאן מתחילה עלילה שבה התאומים שמפתחים תופעות פיזיולוגית, נפשית, חברתית, משפחתית נקשרים בעבותות לליליאן. אף אחד לא רוצה אותם, הם באו מהזנחה של משפחת המוצא שלהם. ומהקושי שבו שלושת הדמויות מרגישות חריגות ולא רצויות, מתפתח קשר מדהים ביניהם.
"מאושרים? אמרה בסי, כאילו מעולם לא ממש שמעה את המילה הזאת בעבר, לא ידעה מה פירושה, או רק קראה אותה בספר ועוד לא שמעה איך מבטאים אותה? עמוד 86
הומור שהוא תבלין שמתאים לקשיים ואתגרים, הוא חלק משמעותי בכתיבה המשובחת של קווין וילסון. וכאשר הילדה אומרת:
הדבר העיקרי שבלט לי לאורך כל הספר היה שלא משנה כמה הורים ירצו להתרחק מהילדים שלהם שלא מתאימים לתמונה שמציגה תמונה משפחתית מושלמת- זה ירדוף אותם עד קצה העולם ואולי יותר.
התרגום- טוב.
התמונה על הכריכה- בולטת ומעניינת.
245 עמודים שהקריאה בהם חלפה ביעף והייתה מהנה ביותר.
בהחלט ממליצה על הספר.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת