ביקורת ספרותית על תיק בלוגה מאת מישקה בן-דוד

---

תיק בלוגה. מישקה בן דוד. 311 עמודים. הוצאת תכלת.
יום כיפור. שקט. שובתים מכל מלאכה. ואני "מבלה" עם אמנון וכרמל זגזורי ושאר אנשי ה"משרד" (השם העממי למוסד).
מה אומר ומה אגיד- ספר שנופל לכל הקלישאות האפשריות של ספר ריגול.
החל מהצילום על העטיפה, דרך השם, עבור בדמויות, התפתחות העלילה, אפיזודות סקס, הדיאלוגים, הסיום וכדומה.
כמקובל בספרים מהז'אנר הזה- אמנון זגזורי איש המוסד הוא גרוש. אשתו לא יכלה לשאת את זה שהוא מעדיף את טובת המדינה על טובתה וטובת הילדים.
אחד הילדים- כרמל זגזורי עוזב את ישראל ועובר לחיות בבאקו עם בת זוגו. החלק שעניין אותי בספר הוא התיאור של באקו והיווה עבורי מסלול אם וכאשר אחליט לבקר בבאקו.
מערכת היחסים בין האב ובנו, גם היא סטראוטיפית עד מאוד. האב מביע חרטה על כך שלא היה נוכח בשנות הילדות של כרמל ואחיו, כרמל עם חלוף השנים רוצה לזכות בהכרה של האב ובאופן מסוים ממשיך במורשת הקרב של האב.
"זה לא פחות וזה לא יותר. זו סקאלה אחרת. ואני שמח שהבחירות שלך בחיים הן אחרות. אבל גם להן יש מחיר כבד. אתה הקרבת את המדינה עבור האהבה. אני עשיתי ההפך. שנינו לא רצינו שזה יהיה כך. שנינו לא ידענו שזה יהיה כך. אני אולי הייתי נוהג אחרת לו ידעתי את התוצאות מראש. אצלך אולי נצליח להסדיר את הדברים. אני לא יודע" דיאלוג בין אמנון וכרמל עמוד 76.
האיום האירני, הקשרים של ישראל עם כל המדינות, מערכת היחסים בין המוסד לרוה"מ- כל זה הופיע בעשרות ספרי ריגול שקראתי עד היום.
בעמוד התודות שבסיום הספר כותב מישקה בן דוד שזה ספר הריגול האחרון שלו. ייתכן שהרגשת המיצוי היא גם שלו.
מישקה בן דוד יודע לכתוב וכאשר הוא יוציא ספר נוסף, אסתקרן ואקרא.

» ביקורות נוספות של מירי דליצקי
» ביקורות נוספות על תיק בלוגה