ביקורת ספרותית על נערי האוצר מאת יוסי עוזרד

---

את רוצה לבוא לקפה ומאפה או למסעדה לשלוש מנות?

לעיתים התשובה תהיה קפה ומאפה ולעיתים מסעדה.

ומי שרוצה משהו קליל וחביב, שיקרא את הספר "נערי האוצר".

קליל- כתבתי ואולי קצת יותר מעמיק. בעיקר ישראלי שורשי מאוד. ולפי הספרים אפשר גם לזהות את שכבת הגיל של עוזרד, את בית הגידול שלו- קיבוץ, את החוויות שלו מהדמויות בקיבוץ ומחוצה לו.

אני פחות אדם של ספרי סיפורים. אוהבת עלילה של התחלה אמצע וסוף (אמרנו כבר ארוחה של שלוש מנות), ומכיוון שאהבתי את הספרים הקודמים של עוזרד נתתי גם לספר הזה הזדמנות.

9 סיפורים יש בספר. מן הסתם חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. כל סיפור בפני עצמו משקף חוויות של ילד מהתנועה הקיבוצית. לדוגמא הסיפור חצילים של דודה חיהלה, מספר על מפגש בין ילדים שגדלים בקיבוץ לבין משפחה דתית מירושלים בישראל של שנות ה-60. מפגש מרתק.

סיפורים מסוימים מתייחסים למשבר גיל וזהות (סיפור מספר 1- נערי האוצר שזה גם שמו של הספר) וסיפור מספר 5 האנטנה. אלה סיפורים מלנכוליים משהו. כי ככה החיים כשמתבגרים שלא נאמר מזדקנים.

אברהם ג. סיפור מספר 2, הוא הסיפור ששבה את ליבי יותר מכל שאר הסיפורים. קצר. ממוקד. ישראלי. ונכנס ללב ולנשמה.

אז כמו שאמרתי, לכו לשתות קפה ולקרוא את הספר נערי האוצר.

נ.ב האיור על הכריכה- מיכאל קובנר קיבוץ גלאון. מיוחד ומתאים.

» ביקורות נוספות של מירי דליצקי
» ביקורות נוספות על נערי האוצר