ביקורת ספרותית על מסע בשביל הכסף מאת משה פרל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 במרץ, 2025
ע"י בועז


כולנו זקוקים לכסף, כתב המשורר המנוח, ומשה פרל, שהיה מנכ"ל איגוד הבנקים ועורך כלכלי במעריב בוודאי יודע דבר או שניים על המשאב החמקמק הזה שמנהל את העולם מאז זנחו אבות אבותינו את הציד והליקוט והתמסרו לחקלאות. מדובר בספר מעניין וקולח שדומה, באופן מטריד במקצת, לקיצור תולדות האנושות. גם הניסיון לחבוק היסטוריה עולמית בכמה מאות עמודים וגם התכנים, שלעתים פשוט חוזרים על אלו שהופיעו ברב המכר של ההיסטוריון מהר הצופים שהפך לגורו-פילוסוף שמרעיף מחוכמתו על ההמונים. בדבר אחד נבדל ספרו של פרל מספרו של הררי, ולטובה. בספר שקראתי עכשיו גם היהדות היא חלק מהמסע ההיסטורי (מן הסתם, אתם יודעים, יהודים וכסף תמיד הולכים ביחד) בעוד בקיצור תולדות האנושות היא מודרת ונעדרת לחלוטין. אגב, באחד הראיונות נשאל יונ"ה על ההתעלמות הבוטה בספרו מהיהדות, דת שבכל זאת שינתה פה ושם את מהלך ההיסטוריה, ובתשובה הוא המשיל אותה לאמו של ניוטון. כשם שניוטון שינה את העולם אך אמו הורתו הייתה אנלפביתית לא חשובה, כך גם היהדות, הולידה את הנצרות ותרמה לאיסלאם, אבל כשלעצמה, אין בה ערך שום ערך היסטורי. התשובה הזו קוממה אותי מאוד והוסיפה לחוסר הנחת המצטבר שלי מהעילוי ההררי.
אבל לא על הררי באתי לדבר אלא על ספרו של פרל. שמספר פחות או יותר את אותו סיפור מוכר על המהפכה החקלאית (שהוא מכנה "המהפכה התעשייתית הראשונה") המהפכה התעשייתית, גילוי העולם החדש, המצאות טכנולוגיות ששינו את העולם וכו'. כאמור, עם התייחסות לתפקידם של היהודים בהתפתחות המסחר ושוק ההון, והערות מחכימות על שחיתות הכוהנים בבית המקדש השני שהייתה זרז לפעילותו החתרנית של ישו.
מעיבות על הנאת הקריאה שגיאות הגהה ותוכן שפזורות פה ושם לאורך הספר. למשל, אמון רוחשים ולא רוכשים (עמ' 64) צורת הרבים של מזבח היא מזבחות ולא מזבחים (עמ' 161) שמו של הספר החיצוני הוא "ספר אדם וחוה" ולא "ספר חוה", והוא לא נכלל בקאנון התנ"כי בן 24 ספרים ולא "בין חמשת הספרים שהוכנסו לתורה" (עמ' 207) ואחרון חביב, גרמניה הכריזה מלחמה על ארצות הברית ב-1941 ולא ב-1939 ככתוב בעמ' 245, וככתוב - כיף איתי במסיבות (ובסקירות)

סיכומה של סקירה - ארבעה כוכבים, מומלץ למי שלא קרא את קיצור תולדות האנושות ורוצה לקרוא את הקיצור לקיצור.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בועז (לפני 7 חודשים)
תודה על התגובה עמיחי,

היה רצף של כוהנים גדולים שקנו את הכהונה בכסף, יאסון, מנלאוס, ושאר ברנשים מפוקפקים. בספר המחבר כותב גם על הרפורמה שעשה המלך יאשיהו - ריכוז הפולחן. בד"כ מתייחסים להיבט הדתי של הרפורמה אבל הוא שם דגש על ההיבט הכלכלי - ניתוץ הבמות הוא למעשה ריסוק כל המתחרים של כהני המקדש והפיכתם למונופול בתחום שירותי הדת.
עמיחי (לפני 7 חודשים)
שגיאות הגהה קשות...
אגב, גם בנוגע לשחיתות הכוהנים בבית השני הייתי נזהר קצת. בירושלים בכלל וסביב המקדש בפרט היה הרבה כסף. ייתכן בהחלט שהייתה שחיתות של משפחה מסוימת או כהן מסוים, זה טבע האדם (בני אדם מסוימים על כל פנים), אבל ההכללה אינה מבוססת מבחינה היסטורית.
פואנטה℗ (לפני 7 חודשים)
הררי עם הררי היהירות שלו...
הוא גם ניבא את סוף עידן המלחמות והמגפות. גאון לדורות.
מורי (לפני 7 חודשים)
הספר נכח בביתי זמן קצר ולא עורר עניין.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ