שולמית הראבן

שולמית הראבן

סופרת

שולמית הראבן (2003-1930), סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית. נולדה בוורשה כבת למשפחה ציונית, עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1940 והתחנכה בירושלים. בת 17 הצטרפה לארגון "ההגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות על ירושלים. נמנתה עם מקימי גלי צה"ל, ופתחה את שידורי התחנה ב-1950. הייתה כתבת צבאית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
היתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה ללשון העברית וכיהנה בתפקידה כאחת־עשרה שנים.
בשנת 1995 הגדיר אותה השבועון הצרפתי ל'אקספרס 'סופרת של שלום', ומנה אותה ברשימת מאה הנשים המניעות את העולם.
לה ולבעלה, אלוף הראבן ז״ל, בן ובת:
איתי הראבן והסופרת גיל הראבן.
ירושלים דורסנית (1962): שירים
בחודש האחרון (1966): סיפורים קצרים
מקומות נפרדים (1969): שירים
רשות נתונה (1970): סיפורים קצרים
עיר ימים רבים (1972): רומן היסטורי
אני אוהב להריח (1976): שירי ילדים
בדידות (1980): סיפורים קצרים
תסמונת דולסינאה (1981): מסות
החוליה (1986): סיפורים קצרים תחת
שם העט ״טל יערי״
משיח או כנסת (1987): מסות ומאמרים
עיוורים בעזה (1991): מסות
אוצר המילים של השלום (1996): מסות
הבלון שהלך למקום אחר (1994):
ספר פעוטות
מה אני אשם שאני גדול? (1999):
ספר ילדים
ימים רבים, אוטוביוגרפיה (2001)
צימאון, שלישיית המדבר (2009, הוצאה מחודשת): טרילוגיה תנכית
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (70):
רשימת הספרים שלי, ספרים שעשו לי את זה - כך או אחרת, הספרייה העברית בברלין, ספרות עברית - ממתינים לקריאה, ספרות מתח פרוזה ואחרת, ספרייה לעם, הבאים בתור, ארצה לקרוא, הספרים הטובים ביותר בעברית על פי סקר מעריב 2007, המדף שלי, רוצה לקרוא אי פעם, מתרחש בירושלים, מחכה על המדף, חיים ומוות בספריה לעם - הספרים הטובים ביותר שיצאו בסדרת הספריה לעם של הוצאת עם עובד, תרבות הלאדינו ויהודי ספרד, רוצה לקרוא, רומנים היסטוריים על שנות קום המדינה, תוצרת הארץ, עברית, עוד ...
» ספרים של שולמית הראבן שנקראים עכשיו:

שעתיים על הכביש
שולמית הראבן
1.
ברומן מרתק זה נרקמת עלילה פנורמית על רקע ירושלים המנדטורית רבת המתחים והגונים, כאשר יהודים, ערבים ואנגלים חיו בה יחדיו. במרכז העלילה - שהיא כחוט - שדרה למחרוזת תמונות - הוי מרהיבות - שתי משפחות ירושלמיות, בית אמריליו הספרדי הותיק ובית פרופסור ברזל הרופא מפרנקפורט. אך גיבורת הספר היא עיר הימים הרבים, על אורה ונופיה, ועל פניה השונות והבלתי - צפויות שבהן נקבעים גורל תושביה ומלחמותיהם....

2.
אף כי כל אחת משלוש הנובלות הנודעות של שולמית הראבן עומדת בפני עצמה, הן מהוות רצף כרונולוגי ובעיקר רצף רגשי, סגנוכי וספרותי. הראשונה מתרחשת בתקופת הנדודים במדבר, השנייה בימי ראשית ההתנחלות בארץ והאחרונה בראשית תקופת השופטים. ועם זאת, העלילה נוגעת בשורשיה החשופים של ההוויה יה האנושית בכל תקופה שהיא בשלוש הנובלות, הכתובות באיפוק ובצמצום, זור זורם מתח תת קרקעי עז ומרגש, המתגלה במלואו עם כינוסן של השלוש בכרך אחד. "את צמאון צריך לקרוא מתוך שהוגים בכתוב ושבים אליו פעם אחר פעם... סיפור לידתה של התרבות העברית הוא סיפורה של ילדות קשה והתבגרות פראית, ועוד לא מצאתי מי שידע לספרו כמו שולמית הראבן..." (Ynet 27.11.2003 ,אריאנה מלמד) "סיפורים אפוקריפים במיטבם, בוהקים באיכות על זמנית..." (פבלישריס וויקלי) "את הצלחתו של צמאון יש לייחס לכתיבתה עזת הביטוי והעסיסית של הסופרת..." (ניו יורק טיימס) הטרילוגיה צמאון פורסמה לראשונה בשנת 1996 ותורגמה לאנגלית, צרפתית, איטלקית, הולנדית וערבית....

3.
4.
הברירה משיח או כנסת היא הבחירה שבידי כל ישראלי להיות אזרח או נתין, בעל מיתוסים או בעל אתוס. אסופה שניה של מסות שבעת פרסומן לראשונה עוררו תגובות רבות בציבור ובמימסד, בהיותן קובעות בבהירות נורמות של התנהגות חברתית ופוליטית בחברה תוהה ומסוכסכת המחפשת לעצמה מצפן. השקפת עולם מצפונית שאיננה עומדת בסתירה ליסודות היהדות....

5.
סיפור מרוכז ומעורר מחשבה. מה מקומו של היחיד, התובע צדק אישי, בקרב עם היוצא ממצרים וחוזר לארץ אבות, עם שכולו חזון ונסים? "שונא הנסים" הוא מעין מינאטורה היסטורית מתקופת הנדודים במדבר סיני והתהוות המונותיאיזם מנקודת-מבטו של אדם בשולי המחנה. ...

6.
7.
8.
החוליה ראה אור לראשונה ב־1986 תחת שם העט טל יערי.   ״שלושים ושלוש שנים חלפו מאז ראה אור החוליה וחמש־עשרה שנים מאז הלכה שולמית הראבן לעולמה. מהדורה זו של קובץ סיפורי המוסד שלה נושאת לראשונה על כריכתה את שמה. כעת היא זוכה גם לעיבוד קולנועי ליצירתה, המבוסס על הסיפור הפותח את הקובץ הזה. הראבן לא חששה מפני דחיקת רגליה של הספרות על ידי המדיום הוויזואלי. ׳אם יש מי שחושש שהקריאה בספרים תיעלם מפני הטלוויזיה והווידאו ושאר האמצעים החזותיים׳, היא כותבת, ׳יש לשער שחששוֹ חשש שווא׳. לאורך כל חיי יצירתה המשיכה הראבן לעמול על המשימה שלא תסתיים לעולם, כתיבה שבה ׳כל משפט... פשוט לא יכול היה להיאמר אחרת׳. במובן זה, החוליה הוא ספר ׳הראבני׳ במובהק, גדוש בצמצום, עולה על גדותיו בלשון ההמעטה המפורסמת שלה, נקי וצלול עד כדי כך שניתן לראות בו הרחק, מטה ופנימה, אל תוך מעמקיו ורבדיו. הוא רק תיק אחד עלום בביבליוגרפיה העזה שלה, אך פענוחו יכול להפגיש אותנו שוב עם כוחה הספרותי ועוצמתה המרוסנת, והפעם ללא מסכות וללא חציצה.״ מתוך אחרית הדבר מאת נועה מנהיים...

9.
10.
הספר ימים רבים, אוטוביוגרפיה הוא רטרוספקטיבה של יצירות המספרות על חיי המחברת, אדם יכול לכתוב אוטוביוגרפיה אם היו חייו מעניינים במיוחד, או אם הספר עצמו הוא מעשה אמנות. ה"אוטוביוגרפיה" של שולמית הראבן היא מופת הן לחיים בלתי - שגרתיים,הן למעשה אמנות לעילא ולעילא. הספר יוצא - דופן גם כסוגה. אין בו סיפור חיים כפי שהורגלנו: "נולדתי בשנה זו וזו,במקום זה וזה והורי היו אלה ואלה" וכו'. ימים רבים מחולל פרשת חיים בדרך אחרת, ייחודית לשולמית הראבן: המחברת מביאה פרקים מתולדות חייה על - פי סדרם למן הילדות, אך כולם בצורת מבחר מיצירותיה הנוגעות לאותה תקופה. שולמית הראבן מתגלה שוב לקוראיה כסופרת ומסאית מבריקה, מבכירי הסופרים העבריים. מן הראוי שקובץ אוטוביוגרפי זה,לבד מההנאה הצרופה שבקריאתו, ישמש מופת בצלילות המחשבה, במקוריות, ובחשיבה והמעשה המתמזגים בו באורח פלא....

11.
ברומן מרתק זה נרקמת עלילה פנורמית על רקע ירושלים המנדטורית רבת המתחים והגונים, כאשר יהודים, ערבים ואנגלים חיו בה יחדיו. במרכז העלילה - שהיא כחוט - שדרה למחרוזת תמונות - הוי מרהיבות - שתי משפחות ירושלמיות, בית אמריליו הספרדי הותיק ובית פרופסור ברזל הרופא מפרנקפורט. אך גיבורת הספר היא עיר הימים הרבים, על אורה ונופיה, ועל פניה השונות והבלתי - צפויות שבהן נקבעים גורל תושביה ומלחמותיהם....

12.
13.
14.
האם גבעון במצור? איש אינו יודע אבל בינתיים מתמוטטים בה מוסדות המשפט, החברה והשלטון. גם הנביא, חיואי, חדל לסמוך על נבואתו וחוטא בידעונות. הברית הכוזבת עם העברים ושבע שנותיו בשרותם אינם משנות אותו כביכול אבל התוכנית המונותאיסטית מתגשמת לעיני הקורא בלי שהגיבורים עצמם מודעים לכך. נביא , ספרה השניים-עשר במספר של שולמית הראבן קרוב ברוחו ובסגנונו לספרה הקלאסי "שונא הנסים"....

15.
"עיורים בעזה" היא אסופת המסות השלישית של הסופרת שולמית הראבן ובה - מסות בנושאי חברה, פוליטיקה, תרבות וסידרת הרצאות שנשאה המחברת בענייני ספרות באוניברסיטה העברית ובמכון ון-ליר. המסות מצטיינות בראיה בהירה המסרבת לקבל סטריאוטיפים, אם בתחום האקדמי ואם בתחום ההתרחשויות האקטואליות. המסות מעלות לסדר-היום נושאים מרכזיים לבדיקה מחודשת מעמדה הומניסטית מחייבת. "עיורים בעזה" הוא ספר שנועד ליטול קורה מבין עינינו, פרי-עטה של סופרת ומסאית שדבריה מוצאים אוזן קשבת בציבור בישראל, ספר המשלב אינטלקט חד, כתיבה מבריקה ועמדה מוסרית שאינה מתפשרת. ...

16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
החוליה ראה אור לראשונה ב־1986 תחת שם העט טל יערי ״שלושים ושלוש שנים חלפו מאז ראה אור החוליה וחמש־עשרה שנים מאז הלכה שולמית הראבן לעולמה. מהדורה זו של קובץ סיפורי המוסד שלה נושאת לראשונה על כריכתה את שמה. כעת היא זוכה גם לעיבוד קולנועי ליצירתה, המבוסס על הסיפור הפותח את הקובץ הזה. הראבן לא חששה מפני דחיקת רגליה של הספרות על ידי המדיום הוויזואלי. ׳אם יש מי שחושש שהקריאה בספרים תיעלם מפני הטלוויזיה והווידאו ושאר האמצעים החזותיים׳, היא כותבת, ׳יש לשער שחששוֹ חשש שווא׳. לאורך כל חיי יצירתה המשיכה הראבן לעמול על המשימה שלא תסתיים לעולם, כתיבה שבה ׳כל משפט... פשוט לא יכול היה להיאמר אחרת׳. במובן זה, החוליה הוא ספר ׳הראבני׳ במובהק, גדוש בצמצום, עולה על גדותיו בלשון ההמעטה המפורסמת שלה, נקי וצלול עד כדי כך שניתן לראות בו הרחק, מטה ופנימה, אל תוך מעמקיו ורבדיו. הוא רק תיק אחד עלום בביבליוגרפיה העזה שלה, אך פענוחו יכול להפגיש אותנו שוב עם כוחה הספרותי ועוצמתה המרוסנת, והפעם ללא מסכות וללא חציצה.״ מתוך אחרית הדבר מאת נועה מנהיים...

28.
29.

אני אוהב שמספרים לי סיפור, והרומן הקצר הזה לא מספק את הסחורה. יש כאן הרבה תמונות של ירושלים בתקופת המנדט, מראשיתו ועד קרוב לקיצו, אבל כמו שה... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
כמה שירים אפשר לכתוב על ירושלים? אין סוף, אני מניחה. כי כבר דורות שאנשים כותבים שירים על ירושלים, שירי אהבה, שירי כיסופים, שירי קינה ושירי ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
שערי עזה, כגזרת גורל באפריל 1956, נרצח רועי רוטנברג, שהיה מא"ז קיבוץ נחל עוז, בשדות קיבוצו. רוצחיו גררו אותו לרצועת עזה, והתעללו בגופתו. על ק... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
כלל לא ידעתי ששולמית הר אבן כתבה לילדים. קראתי לפני שנים רבות את "עיר ימים רבים" התלהבתי מהספר, וקראתי עוד דברים שכתבה. בביקור השבועי בפרו... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
פרוזה שירתית על דמויות, משפחות, תמונות וריחות בישוב היהודי בירושלים של ימי המנדט. סיפורים אנושיים על רקע היחסים הטובים ההולכים ומתערערים ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
שישה סיפורים קצרים על בדידות כתבה בעדינות מופלאה וברגישות חדה כתער הסופרת שולמית הראבן ואיגדה אותם לתוך 137 עמודים בלבד, ואת הספר הדק הזה ל... המשך לקרוא
38 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ