כבר שכחתי כמה אני אוהב את יהושע קנז, בא הספר הזה, תכריך של סיפורים שהיה מונח זמן רב על המדף, והזכיר לי. לפעמים נדמה שקנז הגה את שמות ספריו כשיצא לזרוק את האשפה: בדרך אל החתולים, נוף עם שלושה עצים, דירה עם כניסה בחצר. מכיוון שבערך הוויקיפדי של הספר מובא תקציר של כל אחד מתשעת הסיפורים בתוספת סקירות וביקורות שכתבו אנשי שם יודעי ספרות, אין לי יותר מדי מה להוסיף לגבי תוכנם של הסיפורים, אבל אני רוצה להתעכב על הסדר שבחר המחבר או העורך לסדר אותם בקובץ. ארבעת הסיפורים הראשונים מתרחשים במושבה או נוגעים בה בשוליה. המושבה היא כנראה פתח תקווה שבה נולד וגדל קנז, ומופיעה ביצירות אחרות שלו. והשערה זו מקבלת תיקוף בסיפור הרביעי, "חדר מספר 10", בו נוסעים האב ובנו ליד בית החולים השרון במושבה שהפכה לעיר. ארבעת הסיפורים האחרונים מתרחשים בעיקר בתל אביב, ומעט בירושלים ובבסיס צבאי עורפי. הסיפור החמישי, "התיק השחור", הוא השמש בחנוכיית שמונת הקנים הזו, וגם החלש, הסתמי והלא מובן בסיפורי הקובץ.
סיפורי המושבה מתרחשים ברובם בשנותיה הראשונות של המדינה, בשנות החמישים והשישים, "הצגה יומית" מתרחש ככל הנראה בשנות השבעים, לפני עידן מכשירי הווידאו, "התיק השחור" קרוב יותר לתקופתנו מכיוון שמופיע בו טלפון נייד קטן מספיק כדי להיתחב לכיס מכנסיים. זמנם של חלק מהסיפורים אינו ברור, וסיפור אחד, גרוטסקה רבת משתתפים, כפי שקנז מיטיב ליצור, בשם "המסיבה", מתרחש בתאריך ספציפי - 7 באפריל 1977, בו זכתה מכבי תל אביב בגביע אירופה, כמה שעות אחרי התפטרותו של רבין מראשות הממשלה בגלל חשבון הדולרים האסור. אגב, הסיום המפתיע והמקריפ של "המסיבה" הביא אותי לדמיין אותו כסיפור אימה בנוסח עדות סרטי המסור, השם ירחם. גם הסיפור שחותם את הספר, "הצגה יומית", הוא קומדיה וולגרית שסופה טראגי.
הטוב בסיפורי הקובץ, לדעתי, הוא זה שנתן לו את שמו. דירה עם כניסה בחצר. סיפור על בדידות. בדידות של אדם זקן, בדידות של אדם צעיר. אולי הם היו יכולים להפיג זה את בדידותו של זה? לא אצל קנז, שכידוע מקמץ במידת הרחמים כלפי גיבוריו. אגב, בעקבות הסיפור הופק סרט קצר הנושא את אותו שם וחולק איתו קווי עלילה דומים. יש כמה הבדלים משמעותיים בין הסיפור לסרט, אך גם הוא מומלץ מאוד, הרבה בזכות משחק מצוין של שלמה וישינסקי. דווקא בסיפור הקצר "חדר מספר 10", מתוארת מערכת יחסים רגישה ומלאת חמלה בין בן ואביו הקשיש והחולה, על רקע התנהגות אנטיפתית של רופא מומחה. קנז סיפר שהסיפור מבוסס על התנסות אישית.
בשנותיו האחרונות חלה קנז באלצהיימר, ובסופן נדבק בקורונה ומת, ואני לא יכול שלא לחשוב כי באירוניה אכזרית של הגורל, הפך במוסד לתשושי נפש לאחת הדמויות שברא בספריו, זקן בודד ומנותק.
אתמול, 12 באוקטובר, מלאו חמש שנים לפטירתו של יהושע קנז.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
